שושן ואח' נ' א.י. נבו בנתניה חברה קבלנית לבנין בעמ

פסק דין

1.התובעים רכשו מהנתבעת דירה ברח' ד"ר יהודה פרח 2 בנתניה , בהתאם להסכם מכר מיום 27/4/08.

2.התובעים הגישו תביעה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה סך של 60,320 ₪ ובתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪ ובתשלום בגין עלות דיור חילופי בסך של 10,000 ש"ח.

3.הנתבעת הכחישה את טענות הנתבעים וטענה כי התובעים פנו אליה פעמים רבות והיא טיפלה בכל טענותיהם ועשתה כל שביכולתה על מנת לתקן את הליקויים. הנתבעת מציינת כי חלק מהטענות  התגלו כחסרות בסיס. עוד היא מציינת כי בחודש מרץ 2009 נמסר לה דו"ח המהנדס מיום 12/2/09 , שצורף לכתב התביעה, והיא טיפלה בחלק מהליקויים המפורטים בו. בהמשך סירבה התובעת לאפשר לנציגי הנתבעת לבצע תיקונים נוספים.

4.לאחר הגשת התביעה ניהלו הצדדים הליכי גישור במסגרתם מונה המהנדס רפי גיל כמומחה  המוסכם על הצדדים.

המומחה בדק בדקדקנות את כל טענות התובעים , ודחה את מרבית טענות התובעים כאשר חלק מן הליקויים הנטענים כלל לא נמצאו בדירה וחלק אחר אינו בגדר ליקוי.

המומחה קבע כי קיימים בדירה ליקוי צביעה, העדר מעצורים לדלתות, הסעת התריס, כתמים, שריטות תיקוני רובה ועוד.

המומחה קבע כי העלות לביצוע התיקונים בליקויים שנמצאו הינה 6,550 ₪ ללא מע"מ וכל שהתיקונים יבוצעו ע"י קבלן חיצוני יש להוסיף לעלות הנ"ל 30%.

5.         הצדדים הודיעו כי הם מוותרים על חקירת המומחה, הגשת תצהירים וחקירת עדים והם מסכימים כי יינתן פס"ד בהסתמך על כתבי הטענות, חוות הדעת וסיכומים בכתב.

6.         התובעים טוענים כי קימת סטייה ממידות הדירה בתכנית; חדר הדיור הינו 4/5 במקום  4/7.84 מטר ובמטבח 5.80 במקום 5.90. התובעים עותרים לקביעת פיצוי בסך 10,000 ₪ המומחה קבע בחוות הדעת כי ע"פ תכנית המכר הבלתי חתומה שהוצגה בפניו, "המידה המצוינת בתכנית המכר כמידת חדר הדיור אינה המידה של חדר הדיור, אלא מידת חדר הדיור בתוספת מבואת הכניסה, שרוחבה צר בהרבה מרוחב הסלון. במטבח השטח כולל גם את פינת האוכל וגם חלק מהמסדרון של הדירה"

המומחה מציין כי "לכאורה מדובר באי התאמה בין המידות הכתובות בתכנית המכר לבין המידות למעשה, ניתן אולי לחשוב שאי הבהירות בנושא עלולה להטעות רוכשי דירות... מצד שני הדירה נמכרה לאחר גמר בנייתה, לאחר שבדירה הותקן ריצוף, חיפוי אלומניום וכיוב' כך שהתובעים ראו בדיוק את מה שקנו ולמעשה קנו דירת AS IS , לכן בנושא זה נדרשת החלטה שיפוטית האם נגרם נזק או הטעיה לתובעים"

התובעים טוענים כי הם אינם אנשי מקצוע ואין לצפות מהם כי יגלו ויזואלית את אי ההתאמה במידות. הנתבעת טוענת כי התובעים רכשו את הדירה 3 חודשים קודם למסירתה, ועל כן הם אינם זכאים לפיצוי.

הצדדים לא מצאו לנכון להציג בפני את תכנית המכר החתומה. לא השתכנעתי כי בנסיבות המתוארות על ידי המומחה קיימת אי התאמה בין המידות המצדיקה פסיקת פיצויים ומכל מקום איני סבורה כי הנתבעת הטעתה את התובעים באשר לשטח הדירה; בפני התובעים הוצגה הדירה המוכנה לאחר הריצוף והם לא הסתמכו על תכנית המכר אלא על "מראה עיניים" ומה שראו הוא שהוביל אותם להתקשר בהסכם.

זאת ועוד, גם המומחה מטעם התובעים קובע כי ליקוי זה אינו ניתן לתיקון ונדרשת הערכת שמאי מוסמך להערכת ירידת ערך הדירה (עמ' 5 לחוות הדעת). חוות דעת שכזו אינה בפני וגם מטעם זה יש לדחות את טענת התובעים בענין זה.

7.בסעיף 9.1 לחוות דעתו אישר המומחה כי קיימים בדירה אריחים פגומים, אך סבר

כי אין מקום להחליפם. התובעים מודים כי קיימים בידיהם אריחים חלופיים ועל כן יש מקום להחליף את האריחים. אני דוחה את טענת הנתבע לפיה פרוטוקול המסירה הינו הראיה כי הנזק לאריחים נגרם לאחר מסירת הדירה ; בעת קבלת הדירה הרוכש אינו בודק אריח אריח ואני מקבלת את גרסת התובעים לפיה ראו את הנזק רק לאחר קבלת הדירה .

8.התובעים מפנים לסעיף 10.3 לחוות הדעת שם קבע המומחה כי נמצאו כתמים על

פרופלי חלונות הויטרינה ושני חדרי השינה המערביים. הכתמים נובעים ככל הנראה מכתמי בניה.

התובעים טוענים כי הכתמים אינם ניתנים לניקוי והסרה, ועל כן יש להחליף את הפרופילים כמפורט בחוות דעת המומחה. הנתבעת טוענת כי בהתאם לאמור בחוות הדעת, האפשרות לניקוי הכתמים בהחלט קיימת, והדרישה לחייב אותה בתשלום הסך של 10,179 ₪ בגין החלפת הפרופיל הינה ניסיון נוסף של התובעים לסחוט כספים שהם אינם זכאים להם.

המומחה קובע בחוות הדעת כי ניתן לנסות ולנקות את הכתמים ורק אם הכתמים לא יוסרו יש להחליף את המלבנים. עלות הניקוי הינה 500 ₪ ואילו עלות החלפת החלונות הינה 6,750 ₪. איני רואה נימוק לסטות מקביעת המומחה כי יש ראשית לנקות ורק לאחר מכן אם הניקוי לא יועיל יש להחליף את המלבנים.