שושי נ' אסור ואח'

פסק דין

התביעה

עניינו של תיק זה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 5.9.10 בנהריה, בה היו מעורבים רכב התובעת, רכב הנתבעים ורכב נוסף, מסוג טויוטה אשר נסע לפני רכב התובעת (להלן: "הטויוטה") אשר בו נהג מר חדד דוד שלמה (להלן: "חדד").

בכתב התביעה, טענה התובעת כי האטה את רכבה בעקבות בלימה פתאומית של רכב הטויוטה, כאשר בשלב זה הגיע רכב הנתבעים ופגע ברכב התובעת מאחור, באופן שהדף אותו לעבר רכב הטויוטה.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי נורות הבלימה ברכב התובעת לא דלקו כלל וחרף ניסיונות הנתבע 1 לבלום ולמנוע תאונה, לא עלה הדבר בידו. עוד טענו הנתבעים בכתב הגנתם, כי התובעת בלמה בלימת חירום את רכבה ולא שמרה מרחק כנדרש בינה לבין הרכב שנסע לפניה. כך גם טענו להעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין התאונה.

ההליך

ביום 4.7.11 התקיים דיון בתיק, במסגרתו העידו התובעת, בעלה והנתבע 1. נהג רכב הטויוטה, מר חדד, לא זומן לדיון, והדיון נדחה לצורך זימונו ליום 18.9.11.

במועד זה, הביאה התובעת עימה את שמאי הרכב אשר העריך את נזקי רכבה, זאת מאחר שלטענתה, הבינה כי לנתבעים טענות ביחס לקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים. נהג רכב הטויוטה לא זומן, למרות החלטת בית המשפט. לעומת זאת, בחרה התובעת לזמן נוסעת אשר נסעה ברכב הנתבע 1, אולם לטענתה, זו חלתה ולא יכולה היתה להגיע לדיון.

בתחילת עדותו של בעלה של התובעת, ביום 4.7.11, מסר הלה כי קיבל את הפרטים מנהג הטויוטה ומסרם לחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבם (עמ' 2 ש' 25). בפתח הדיון מיום 18.9.11 מסר בעלה של התובעת כי פרטי נהג הטויוטה אינם בידיעתם.

בתום הדיון, נקבע מועד דיון נוסף, 16.11.11, שאליו אמורים היו להגיע אותה עדה, נהג רכב הטויוטה ובמידה שיחפצו הנתבעים, גם שמאי מטעמם. התובעת צריכה היתה להגיש הודעה ובה פרטי העדים.

בשל תקלה בסדר סריקת המסמכים בתיק, סברתי, בטעות, כי לא הוגשה הודעה כמתחייב וביום 4.10.11 נתתי פסק דין בתיק במסגרתו אף הוריתי על ביטול הדיון שנקבע ליום 16.11.11.

מתברר כי פסק הדין לא הומצא לתובעת, לטענתה, חרף העובדה כי נשלח אל התובעת לכתובת אותה מסרה עם פתיחת ההליך (כתובת באמצעותה קיבלה דואר קודם לכן מבית המשפט) אולם לטענת התובעת, לאור שינוי שם משפחתה, לא נמסר לידה פסק הדין.

התובעת ועדיה התייצבו ביום 16.11.11 שאז גילו כי ניתן פסק דין.

התובעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין ובנסיבות האמורות, הוריתי על ביטולו.

היום, התקיים דיון נוסף בתיק, שלישי במספר, אליו התייצבו עדי התובעת, מר חדד והעדה הנוספת, גב' אודליה ביטון, אשר היתה ברכבו של הנתבע 1.

העדויות

בכתב התביעה, עליו חתומה התובעת, נכתב כי רכב הטויוטה בלם בפתאומיות ובעקבות כך, נאלצה לבלום.

בדיון, התברר כי נהג רכב התובעת היה בעלה ולא התובעת בעצמה.

התובעת, אשר ישבה במושב הסמוך לנהג, בעלה, העידה כי שמעה פעמיים קול של פגיעה – "בום ובום, מאחורה ואח"כ נהדפנו על הרכב מקדימה". התובעת אישרה כי הנסיעה היתה רגילה קודם לפגיעה, אך בהמשך תיקנה עצמה ומסרה כי אינה זוכרת בלימת חירום של בעלה קודם לתאונה ובכלל אינה זוכרת האם היו בנסיעה "רגילה".