שורק נ' תשובה

החלטה

1.הנתבע עותר לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדר התייצבותו ביום 21.12.2010.

2.הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 02.01.2011, לאחר החלטה אשר הורתה לנתבע לנמק את אי התייצבותו, הוגשה בקשה מתוקנת. בנסיבות אלו, אינני סבור כי המבקש איחר להגשת בקשתו.

3.הנתבע טוען כי סבר בשל כך שמתקיים הליך בבימ"ש השלום בנוגע למחלוקת בין הצדדים, כל העניינים יידונו שם. לגופו של עניין - טוען הנתבע, כי חלפו 3 חודשים עד אשר מצא שוכר לדירתו וזהו נזק אשר נגרם לו על ידי התובעת.

4.התובעת מתנגדת לביטול פסק הדין, טוענת כי היה על הנתבע לבקש הארכת מועד להגשת בקשתו ומוסיפה כי סיכויי הגנתו קלושים בטענה שהיא מעולם לא השתמשה במושכר.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים, באתי למסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין בשל המגמה לבירור תובענות לגופו של עניין תוך ריפוי מחדלים באמצעות הטלת הוצאות.

6.גם אם תאמר כי איחר הנתבע בהגשת בקשותיו, הרי שאין מדובר באיחור משמעותי, ובשים לב לכך שמדובר בצדדים אשר אינם מיוצגים ובביהמ"ש לתביעות קטנות, אני סבור שניתן לרפא את הפגם באמצעות הטלת הוצאות, על מנת לאפשר דיון לגופו של עניין.

7.הטענות לגופו של עניין צריכות לבירור עובדתי. בשלב מוקדם זה קשה לנבא סיכויי הצלחה למי מהצדדים, ואולם אני סבור כי לא ניתן לומר כי טענות ההגנה כה משוללות בסיס עד שאין לאפשר ביטול פסק הדין.

8.אשר לטענה בדבר מקום הדיון – תניית שיפוט ייחודית אינה יכולה לקבוע את מקום הדיון כאשר מדובר בבימ"ש לתביעות קטנות.

9.לאור כל האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין, זאת בתנאי ובכפוף לכך שהנתבע ישלם לתובעת, בתוך 15 יום מהיום, את ההוצאות אשר נפסקו בפסק הדין מיום 21.12.2010 בסך 500 ₪, ויגיש בתוך המועד לביהמ"ש אסמכתא לביצוע התשלום בפועל לידי התובעת. ככל שלא תוגש אסמכתא על ביצוע התשלום במועד כאמור – יישאר פסק הדין על כנו והחלטתי זו תבוטל.

מובהר בזה כי התשלום האמור הינו ללא קשר לתוצאות המשפט והינו תנאי לביטול פסק הדין.

10.התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 05.04.2011 שעה 16:00.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: