שור נ' קנפל ואח'

החלטה

המבקש, הוא הנתבע 1 בהליך דנן, עתר להורות על עיכוב ההליך שבכותרת כנגדו, וזאת נוכח צו כינוס אשר ניתן ביום 15.7.09 בעניינו, במסגרת הליך פשיטת רגל, ולהכרזתו כפושט רגל ביום 5.5.10.

המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי התביעה דנן אינה בגדר "חוב בר תביעה" ומשכך הוא רשאי להמשיך בניהול ההליך למרות הליך הפש"ר בו מצוי המבקש.

הצדדים חלוקים אף בשאלה מיהו בית המשפט המוסמך להדרש ולהכריע במחלוקת הנ"ל, בעניין סיווג עניינו של הליך זה כחוב בר תביעה אם לאו – האם בית המשפט המחוזי לפניו מתנהל הליך פשיטת הרגל או בית משפט זה לו הוגשה התובענה דנן.

בהתאם לסעיף 172 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), בית המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל הוא בית המשפט המחוזי.

ראה בעניין זה גם הגדרת "בית משפט" בסעיף ההגדרות, סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל.

מכאן, שאלא אם צויין אחרת, ההתייחסות אל "בית משפט" בפקודת פשיטת הרגל, הינה לבית המשפט המחוזי.

בסעיפים 22(א) לפקודת פשיטת הרגל מוסדרת סמכותו של בית המשפט, קרי - בית המשפט המחוזי, להורות על עיכוב הליכים משפטיים כנגד מי שהגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו.

בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל נקבע, כי מעת שניתן צו כינוס לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר תביעה ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט, קרי - בית המשפט המחוזי.

מכאן אתה למד, כי על פי סעיף 20(א) הנ"ל, בית המשפט המוסמך להידרש ולהכריע במחלוקת בין בעלי דין בשאלת האפשרות לפתוח / לנהל הליך משפטי כנגד חייב בפשיטת רגל, הינו בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל, היינו – בית המשפט המחוזי לפניו מתנהל תיק פשיטת הרגל הנדון.

במקרה דנן, בסעיף ה' לצו הכינוס הנ"ל מיום 15.7.09 אשר ניתן בעניינו של המבקש, אכן הורה כב' בית המשפט לפניו מתנהל הליך פשיטת הרגל של המבקש (בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תיק פשר 5406/2009) על עיכוב הליכים מלא ביחס למבקש:

"ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים לפי סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל)".

עיכוב הליכים זה לא בוטל או סוייג בהחלטת בית המשפט הנ"ל מיום 5.5.10 להכריז על החייב כפושט רגל.

מכאן, שכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי לפניו מתנהל הליך פשיטת הרגל, עומד עיכוב ההליכים המלא הנ"ל בתוקפו, וזאת הן מכוח הדין (סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל) והן מכוח הוראת בית המשפט של פשיטת הרגל (סעיף ה' הנ"ל לצו הכינוס).

יצויין, כי מסקנה זו נלמדת אף מעיון בהוראת סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל, לפיה בית המשפט המוסמך להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה המתעוררת בעניין פשיטת רגל, הינו בית המשפט המחוזי.

לפיכך, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על עיכוב ההליך דנן כנגד המבקש, הנתבע 1.

באם תנתן על ידי בית המשפט של פשיטת רגל החלטה אחרת כלשהי בעניין עיכובו של הליך זה / מתן רשות להמשך ניהולו, יש להגישה לתיק זה.

בתוך 20 ימים מקבלת החלטה זו, יגישו ב"כ המשיב הודעה לתיק בית המשפט ובה יציינו את עמדת המשיב לעניין המשך ניהול ההליך המשפטי כנגד הנתבע 2. זאת, בשים לב לעובדה, כי כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 9.5.13, לא ניתן לאתרו ולבצע מסירה כדין של כתב התביעה.

תזכורת פנימית לעיון בהודעת ב"כ המשיב – 1.7.13.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.