שוקרון נ' חמישה נגרים

פסק דין

1.בתיק זה הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעת לתשלום סך של 7,100 ₪ בגין הפרת חוזה והוצאות שונות שנגרמו לו כתוצאה מהפרת החוזה בינו לבין הנתבעת.

2.הנתבעת הינה חברה המייצרת ומוכרת רהיטים ויש לה מס' סניפים בארץ, בין היתר בנשר שבחיפה ומפעלה הראשי ומשרדיה נמצאים בנתניה.

3.להלן העובדות שאינן במחלוקת:

א.ביום 4.1.10 פנה התובע עם אשתו לחנות הנתבעת בנשר וביקש להזמין חדר נוער חדש עבור חדרה של בתם הכולל מיטה, שידה וספריה (להלן – "הריהוט").

ב.התובע ביצע הזמנה של ריהוט מסויים כמפורט בשרטוט נספח "א" ובחוזה נספח "ב" לתביעה.

ג.הריהוט סופק לתובע ביום 7.2.10, אך בניגוד למקובל לפי מדיניות הנתבעת כי היא זו מספקת את הריהוט לבית הלקוח, הסכימה הנתבעת למסור את הריהוט במפעלה הראשי בנתניה לידי התובע לפי אישור מיוחד, ולאור בקשותיו הרבות.

ד.אין בפני טענה לגבי טיב הריהוט ו/או חוסר ו/או אי התאמה בין מה שהוזמן לבין מה שהתקבל בפועל.

המחלוקת בין הצדדים:

4.טענות התובע:

א.התובע טוען כי הריהוט הוזמן כהפתעה ליום ההולדת ה-16 של בתו שחל ב-25.1.10 – ולכן היה חשוב לו כי ההזמנה תבוצע במלואה ותימסר לו עד ליום 24.1.10, הריהוט יותקן בחדרה וזאת לאחר שהתובע ואשתו עשו הכנות נוספות על מנת שההפתעה תהיה שלמה, לרבות הוצאותה של הבת מהבית לצורך הכנת החדר, צביעתו וכו'.

ב.התובע טוען כי בהיותו עוסק בשיפוצים במיקצועו מזה 30 שנה ביקש לקחת את הריהוט בעצמו עד יום 24.1.10 ממפעל החברה ולא להמתין להבאתו ולהתקנתו ע"י הנתבעת.

ג.לפיכך, טוען התובע, התענין במספר חנויות בענין זה, ומאחר ואף חנות לא הסכימה להתחייב להספקה עד 24.1.10, ורק הנתבעת הסכימה לכך, היא ביצע את הרכישה אצלה, למרות שמחירה היה גבוה מהאחרים.

ד.התובע מוסיף וטוען כי בחוזה שנערך בחנות בנשר הוסף התנאי הנ"ל בדבר מועד האספקה, ובעמ' הראשון לחוזה נספח "ב" הוסף בכתב יד –

"אספקת פלטות עד ה-24/12" (-).

הכוונה ל- 24.1 (א.ח.ו.)

ה.התובע שילם את כל סכום העיסקה, 2,000 ₪.

ו.מוסיף התובע וטוען כי התקשר לנתבעת מס' ימים לפני מועד ההספקה המוסכם (24.1.10), ונאמר לו שהריהוט יסופק רק ביום 7.2.10 דהיינו כ-33 יום מאז חתימת החוזה.

ז.התובע יצר קשר עם נציגי הנתבעת מספר פעמים וכמפורט בתביעה, לרבות פניה באמצעות עו"ד ביום 21.1.10 שזה עוד לפני התאריך הקובע, אך בפועל הריהוט סופק באיחור ב- 7.2.10.

ח.כתוצאה מהאיחור בהספקת הריהוט, טוען התובע כי כל כוונת ההפתעה סוכלה, נוצרה למשפחתו עוגמת נפש, ומאחר והנתבעת הפרה התחייבותה לספק הריהוט במועד שסוכם – עליה לפצותו בגין הנזקים שגרמה.