שוקרון נ' אלמסי ואח'

פסק דין

בפני בקשת המבקש לאשר פסק בוררים שניתן ביום 24.4.12 על ידי בית הדין לממונות "עוז לציון" בנתיבות, המחייב את המשיבים לשלם למבקש סך של 15,000 ₪ בגין עבודות גמר שביצע המבקש בביתם של המשיבים במושב שיבולים.

בתגובה, ומנגד, הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הבוררים מטעמים שונים המעוגנים בהוראות סעיף 24(4), 24(5), 24(6) ו24(10) לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

המבקש טען, כי בקשת הביטול הוגשה בחלוף המועדים הקבועים בחוק וכי לגופו של עניין לא הניחו המשיבים כל תשתית ראיתית המבססת עילות בטלות הפסק על פי חוק הבוררות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, אשר ויתרו על חקירת המצהירים, נחה דעתי כי בקשת המשיבים לביטול הפסק הוגשה באיחור ואין מנוס כי אם אישור הפסק.

גם לגופו של עניין סבורה אני, כי המשיבים לא הניחו תשתית ראיתית המבססת את עילות הפסק עליהן ביקשו לבסס בקשתם.

אסביר:

הבקשה לאישור פסק הבורר הוגשה ביום 24.7.13.

הבקשה נמסרה לידי המשיבים ביום 21.10.13.

הבקשה לביטול פסק הבורר הוגשה על ידי המשיבים ביום 2.12.13, בחלוף המועד ( 15 ימים) שעמד לרשותם מכוח הוראת תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט -1968.

גם אם סברו כי היה על הבוררים להזמין אותם לדיון כדי לאפשר להם להשמיע השגותיהם על הפסק, אין באמור כדי להצדיק האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט.

לפיכך, משהוגשה בקשתם לביטול פסק דין באיחור אין אלא לאשר הפסק.

כפי שציינתי לעיל, גם לגופו של עניין לא הונחה תשתית ראייתית לבסס טענות בטלות הפסק.

טענתם של המשיבים כי הבוררים לא הכריעו בטענותיהם - (עילת בטלות לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות; כי לא ניתנה להם אפשרות להשמיע טענותיהם - (עילת בטלות לפי סעיף 24 (4) לחוק הבוררות); כי פסק הבוררים חסר הנמקה - (עילת בטלות לפי סעיף 24 (6) לחוק הבוררות); כי קיימת הצדקה לביטול הפסק מכוח הוראת סעיף 24 (10) לחוק הבוררות.

הצדדים פנו להליך בוררות בפני בית הדין לממונות וחתמו על שטר בוררין המקנה לבוררים סמכות לפסוק בין על פי דין ובין על דרך פשרה. כן נאמר כי בית הדין אינו מחויב למסור לצדדים פרוטוקולים של הדיון.

הצדדים הופיעו בפני הבוררים ואין כל עדות לכך שלא ניתנה למשיבים הזדמנות להשמיע טענותיהם. להיפך, מסיכומים בכתב שהגישו המשיבים אל הבוררים עולה כי פרסו טענותיהם באריכות רבה.

בהעדר חובת הנמקה על הבוררים, שקיבלו סמכות לפסוק על דרך הפשרה, לא חלה עליהם החובה להסביר הכיצד הגיעו אל התוצאה ואין ללמוד מן הפסק הקצר שכתבו כי לא שקלו את טענות המשיבים.

אין בסכסוך הכספי שבין הצדדים – סכסוך על ביצוע עבודות טיח וצביעת בית המשיבים- ואין בתוצאה שהתקבלה, כדי להצדיק שימוש בהוראת סעיף 24(10) לחוק הבוררות, הוראה בה יעשה שימוש רק במקרים קיצוניים מתאימים.

בהינתן האמור לא נותר לי אלא לדחות בקשת המשיבים ולקבל את בקשת המבקש ולאשר את פסק הבוררים שניתן כאמור לעיל.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בסך של 1000 ₪.