שוקר נ' INSPECS LTD

החלטה

מונחת לפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות).

המבקש הגיש, ביום 18.9.2011, תביעה כספית (ת"א 35270-09-11), על סכום של שבעה מיליון ש"ח. על פי הנטען התקשר המבקש עם המשיבה, בסוף שנת 2008, בהסכם להפצת משקפי מגן מסוג קטרפילר, בישראל. לטענתו, הפרה המשיבה את ההסכם. לפיכך, הוגשה תובענה לפיצויים, בסכום שהוערך על ידי המבקש.

לצד התובענה הוגשה בקשתו לפטור מתשלום אגרה. בהחלטתי מיום 10.11.2011 (להלן – ההחלטה), לאחר שסקרתי את ההלכה והשיקולים הנוגעים לעניין, הן לעניין העדר יכולת כלכלית והן לעניין קיומה של עילת תביעה, כנדרש בתקנה 14 לתקנות האגרות, נעתרתי לבקשה, בחלקה וניתן למבקש פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של מיליון ₪. בתמצית, לא שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו לביסוס טענתו להעדר יכולת כלכלית, הגם שמצבו לא היה בין המשופרים. המבקש לא הניח תשתית עובדתית עדכנית, בעניין הכנסותיו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, כנדרש ולא צירף אסמכתאות מתאימות. כך לעניין מסוגלותו הכלכלית ולעניין יסוד העילה קבעתי, כי סיכויי התביעה קלושים לרבות בשל סכומה המופרז. מכאן ובאיזון הכולל ניתן למבקש פטור חלקי. ערעור על ההחלטה (ע"ר 24775-11-11, כב' השופטת בן-אור) נדחה, בקשת רשות ערעור על פסק הדין, בערעור (רע"א 8804/11, כב' השופט הנדל), נדחה.

בנסיבות אלה ולבקשת המבקש, נמחקה התובענה וזו הוגשה, מחדש, על סך של חמישה עשר מיליון ש"ח, ולצידה בקשתו לפטור מאגרה. על פי הנטען, הושלמו החוסרים שנקבעו בהחלטה, כנדרש. לבקשה שנתמכה בתצהיר, צורפו נספחים רבים.

בתגובתו, חזר המשיב על עמדתו כפי שפורטה בבקשה הקודמת לפטור והטעים, כי בית המשפט העליון אישר את שנקבע, בהחלטה, לעניין הסיכויים הקלושים ביותר של קבלת מלוא סכום התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתב התביעה, הבקשה, תצהיר המבקש והנספחים שצורפו, שקלתי את השיקולים הרלוונטיים, לא שוכנעתי, בגדר הבקשה דנא, כי יש מקום לשנות מההחלטה, בעניין סכום הפטור. לצורך הדיון, הנני מוכן להניח כי המבקש עמד בדרישת תקנות האגרות, לעניין מסוגלותו הכלכלית והציג תשתית עדכנית ומפורטת, במידה מספקת לביסוס גרסתו, בדבר העדר יכולתו הכלכלית. יחד עם זאת וזה העיקר, לא שוכנעתי, כי חל שינוי של ממש לעניין יסוד העילה, שכן אף אם ניתן לקבוע בדוחק שהתביעה מגלה עילה, על פניו סכום התביעה מופרז וגבוה עד מאוד (שהוגדל מסכום של שבעה מיליון ₪ לסך של חמישה עשר מיליון, חרף הפטור החלקי שניתן), במידה שאינה מצדיקה פטור מלא. בנסיבות אלה, הגם שהמבקש רשאי לעמוד על סכום התביעה המתוקן, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה שעה ששוקל את הפטור (רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה ואח', 26.8.2007), בשים לב למקום מושבה של המשיבה, כך שלא ניתנה לה ההזדמנות להציג את עמדתה (ראה והשווה: רע"א 1550/05 בוני הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ, 30.8.2005).

יחד עם זאת, בנסיבות העניין, נוכח הצורך לאזן את התכליות החשובות שעומדות בבסיס החיוב באגרה, בצורה מידתית, אל מול זכותו של המבקש לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (בשג"ץ 3320/11 דר' צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, 11.5.2011), נחה דעתי, בשים לב למיהות המבקש, הנעדר ייצוג משפטי, על רקע ההליכים שקדמו להגשת הבקשה והחשש מנעילת שערי בית המשפט ומשיקולים מעשיים ודיונים, כי יש הצדקה לדחות את תשלום שיעור האגרה שאינו חוסה תחת הפטור, עד למתן פסק הדין בתובענה וכקבוע בתקנה 14(ז) לתקנות האגרות.

סוף דבר, המבקש פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של מיליון ₪. שיעור האגרה שיש לשלם בגין יתרת סכום התביעה, יידחה עד למתן פסק הדין.

עם הגשת כתב ההגנה יועבר התיק לקביעה.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: