שועה נ' משרד מדידות יונס בהרי ואח'

החלטה

הקדמה:

1.הנתבע מס' 3 להלן: "יונס") עותר להורות למומחה שלא להשיב לשאלות ההברה ששלחו לו שלושה מבעלי הדין: הנתבע בת.א. 55476-08-10 (להלן: "שועה"); הנתבע מס' 2 בת.א. 24500-12-09 (להלן: "בהרי"); והנתבעים 5 ו- 6 באותה תביעה (להלן: "מחאג'נה" ו"אגבאריה").

2.לטענת יונס, השאלות שהופנו למומחה חורגות ממתחם הסביר, אינן "שאלות הבהרה כלל, ואינן הולמות תכליתן של שאלות מן הסוג האמור.

3.יצוין, שאף המומחה מטעם בי2ת המשפט , זהר עירון (להלן : "המומחה"), שלח לב"כ הצדדים מכתבו מיום 13.3.12 ובו הוא מלין על ריבוי השאלות.

4.בתגובתו, הודיע שועה כי הוא מצמצם את היקף שאלות ההבהרה, ופירט את השאלות שלהן הוא מבקש תשובה בגוף תגובתו. ב"כ מחאג'נה ואג'באריה אף הוא הגיב לבקשה וטען כי הוא עומד על קבלת תשובות לכל השאלות שהפנו, מאחר ומדובר בשאלות הבהרה.

שאלות הבהרה- כללי:

5.תקנה 134 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כי "בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו" . שאלות הברה, כשמן כן הן – נועדו להבהיר את הטעון הבהרה בחוות דעתו של המומחה, ואינן מהוות תחליף לחקירתו שכנגד של המומחה. בעניין זה כבר נקבע בע"א 107/88 כהן נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, ע' 862:

"העיקר בעיניי הוא, שאין טעם ענייני לראות ב'שאלות הבהרה' למומחה שלב מוקדם הכרחי לרשות לחקירת המומחה. 'שאלות הבהרה' כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחזות הדעת . כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה. 'חקירה' של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו."

מן הכלל אל הפרט:

6.חוות דעתו של המומחה ניתנה עפ"י הסכמה דיונית מיום 18.9.2011 בגדרה הסכימו הצדדים, כי ימונה מומחה , לפיה, בין היתר, "המומחה יערוך תוכנית מדידה של חלקות 127 ו- 126 בגוש 10041, אשר תהווה מסמך מחייב, כחלק מתוכנית איחוד וחלוקה. מובהר למומחה כי אין עליו להכין תוכנית איחוד וחלוקה וכל שעליו לערוך היא מפת מדידה וחוות דעת שמאית (להלן: "חוות הדעת") אשר תכלול טבלת הקצאות ותשלומי איזון, עפ"י הגבול בפועל בין שתי החלקות (הגדר הקיימת). …. כמו כן, כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להעביר לשמאי כל מסמך ולהעלות כל טענה. בין היתר, יהיה רשאי התובע להעלות בפני השמאי כי למרות תשלומי האיזון נפגע ערך חלקתו והשמאי יתייחס לשאלה זו. השמאי ישום אם בנוסף לתשלומי האיזון האמורים לעיל נגרם נזק ע"י פגיעה בערכה של חלקת התובע, או שמא תשלומי האיזון מבטאים את כל הנזק שנגרם לתובע."

7. בהתאם, ניתנה חוות דעתו של המומחה בשאלות שהועמדו לחיוויי דעתו. לפיכך, על מנת לקבוע אם בשאלות הבהרה עסקינן, בהתאם למבחן שהתוותה הפסיקה, יש לבדוק אם מדובר בשאלות שבאות להבהיר את האמור בחוות הדעת. בהקשר זה אציין, כי אין להתיר משלוח שאלות הנוגעות למחלוקת גופה, כפי שזו עולה מכתבי הטענות, ויש להיצמד להבהרת חוות הדעת שניתנה לפי ההסדר הדיוני שבא כדי להתוות פתרון לסיום המחלוקת והוא חורג מן המחלוקת העולה מכתבי הטענות. לשון אחר, חוות הדעת אינה באה להכריע במחלוקות בין הצדדים, כפי שאלה עולות מכתבי הטענות, ועל כן אין להתיר הפניית שאלות שבאות לתמוך בעמדת מי מבעלי הדין במחלוקת הניטשת בין הצדדים.

8.עיינתי בשאלות שהופנו למומחה ולאחר עיון בהסכמה הדיונית ובחוות דעת, אלה השאלות שאני מתיר לשלוח למומחה ועליהן בלבד ישיב המומחה:

9.השאלות שהפנה שועה (כפי שהן מפורטות בתגובתו):

א.המומחה ישיב לשאלות שלהלן, שהן בבחינת שאלות הבהרה: 3(א), 3(ב), 3(ג), 3(ד), 3(ו), 3(ח).

ב.יצוין כי שאלה 3(ה) אינה נהירה לבית המשפט.

10.השאלות שהפנה בהרי:

א.אני מתיר משלוח שאלות 2(ב) למכתב מיום 7.2.12, מאחר וזוהי השאלה היחידה שבאה להבהיר האמור בחוות הדעת.

ב.המומחה לא ישיב לכל יתר השאלות.

11.השאלות שהפנו מחאג'נה ואגבאריה: