שוסטר נ' פניות נהגים מטה הארצי

החלטה

בקשה להארכת מועד להישפט תיענה במשורה, רק מקום בו הוכיח המבקש כי חלו נסיבות חריגות המאפשרות מתן אורכה כאמור. אין לאפשר הגשת בקשה להישפט באיחור, אלא במקום בו אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת כי תלוי ועומד כנגדו אישום (ב"ש (נצרת) 2003/08 שלבי נ' מדינת ישראל).

הבקשה שלפניי אינה מגלה נסיבות חריגות כנ"ל: על פי הקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי רואים את הודעת תשלום הקנס כאילו הומצאה לנמען כדין, אלא אם כן הוכיח כי זו לא הומצאה לו מסיבות שאינן תלויות בו, ולא עקב הימנעותו מלקבלה. המבקשת לא הוכיחה זאת. נהפוך הוא – מתגובת המשיבה עולה כי לאחר שבוצעה הסבה כדין ע"י חב' ההשכרה נשלח הדו"ח אל המבקשת אולם לא נדרש. ע"פ החוק והפסיקה "לא נדרש" מהווה תחליף המצאה כדין.

גם הטענה כי לא המבקשת אלא אחר נהג ברכב נטענת בלא כל הסבר כיצד לפתע נודעה זהות הנהג, ולכן נראה כי מדובר לכאורה בגרסה כבושה. ככזו חסרה היא לכאורה את אותו כוח שכנוע יוצא הדופן הנדרש למסקנה בדבר קיומו של עיוות דין בהרשעה או בעונש (ראו: ב"ש (מחוזי ירושלים) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל). לא למותר לציין כי תצהירו של אותו נהג עלום לא צורף לבקשה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"א, 14 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: