שון נ' המכללה למנהל מיסודה של הסתדרות הפקידים

פסק - דין

התובעת נרשמה ללימודי הנהלת חשבונות אצל הנתבעת, קורס בוקר, אשר נפתח ביום 23.09.09, כאשר תאריך הסיום המשוער של הקורס בהתאם להצעת המחיר שצרפה התובעת לכתב תביעתה הינו אוגוסט 2010.

התובעת מפרטת, כי פנתה ללימודי הנהלת חשבונות על מנת להגדיל אפשרות הכנסתה ומתוך ידיעה כי הקורס הינו בפיקוח משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ומקנה לה לאורך כל לימודיה קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. לטענת התובעת, לאחר כשלושה חודשי לימודים בקורס, החלו ביטולים של ימי הלימוד, עד לכדי הפסקתם לגמרי וביטולו המוחלט של הקורס.

התובעת עותרת כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בנזקים אשר נגרמו לה, כך לטענתה, מסגירת הקורס – נזקים כלכליים כדלקמן:

עלות קורס חדש דמי רישום וספרים – 4,970 ₪.

קצבת הבטחת הכנסה לתשעה חודשי לימוד – 9,000 ₪.

שמרטפית לבנותיה בזמן נסיעתה ללימודים – 5,400 ₪.

הוצאות נסיעה – 3,000 ₪.

והפסד שכר עתידי – 8,000 ₪.

הנתבעת, לא הכחישה כי אכן הקורס נסגר, אולם הבהירה כי השיבה לתלמידים אשר נרשמו לקורס את מלוא כספם, לרבות לתובעת.

הנתבעת מציינת כי התובעת לא צרפה כל מסמך המוכיח את הנזקים להם טוענת התובעת במסגרת כתב תביעתה, כגון תשלום לשמרטפית, הוצאות נסיעה או הפסד שכר עתידי. כמו כן, טוענת הנתבעת, כי אין כל מקום לחייבה בתשלום בגין הפסד תשלום של "הבטחת הכנסה", אשר אמור היה להיות משולם לתובעת ע"י המוסד לביטוח לאומי במהלך הקורס, שכן לא קיימת כל מחויבות שכזו כלפי התובעת וטרוניותיה של התובעת בגין אי תשלום קצבת הבטחת הכנסה, הינם במערכת היחסים שבין התובעת למל"ל.

הנתבעת מפרטת כי מתוך מחווה של רצון טוב קיימה ישיבה עם התובעת בנוכחות היועצת המשפטית של המכללה, זאת על מנת לנסות ולסייע לתובעת במציאת פתרון מול המוסד לביטוח לאומי, ולצורך כך אף שלחה מכתב מטעמה למוסד לביטוח לאומי על מנת למנוע מהמל"ל לדרוש השבת דמי הבטחת הכנסה ששולמו לתובעת כאשר זו לא למדה. עוד הנתבעת מפרטת, כי כפיצוי לתובעת היא רשמה אותה על חשבונה של הנתבעת לקורס חשבי שכר בעלות של 4,743 ₪. התובעת למדה בקורס זה, אולם לקראת סופו החליטה כי הוא קשה לה ועזבה את הקורס.

עוד יצויין, כי בפתח הדיון הביעה הנתבעת רצונה הכן לסייע לתובעת וזאת לאור נסיבותיה האישיות הקשות, הושיטה לתובעת יד והציעה לתובעת אפשרות להשתלב בלימודי המכללה למינהל בשלוחת תל אביב (קורס בוקר) או לחילופין, קורס ערב במסגרת המכללה למינהל שלוחת פתח תקווה , או לחילופי חילופין קורס ביום ו' אשר מתקיים בפתח תקווה.

התובעת דחתה את כל ניסיונותיה של הנתבעת לסייע לה ועתרה כי בית המשפט יתן פסק דין בעניין.

באשר למרכיב התובענה המתייחס לעלות קורס חדש ודמי רישומו - יש לדחותו הואיל ומלוא עלות הקורס הקודם ודמי הרישום הושבו לתובעת על-ידי הנתבעת ועל כך אין חולק.

באשר למרכיב התובענה המתייחס לקצבת הבטחת הכנסה – גם הוא דינו להידחות וזאת מן הטעם שהוברר כי המל"ל שילם לתובעת את הקצבה במשך כל תקופת תשעת החודשים שהקורס אמור היה להתקיים בהם ולא הוצג לי כל מסמך או עדות מטעם המל"ל כי בכוונתו לתבוע השבת כספים אלו.

גם באשר לייתר הרכיבים של התובענה (עלות שמרטפית, הוצאות נסיעה והפסד שכר עתידי) לא הובאה כל ראיה התומכת בהם, אולם אין ספק כי נגרמו לתובעת הוצאות והפסדים כלשהם, שיש לפצותה בגינם לאור ביטול הקורס על-ידי הנתבעת לאחר שחלפו שלושה חודשי לימוד בלבד מתוך 9 צפויים ואני רואה לאומדם בסכום כולל של 1,500 ₪, בשים לב לפיצוי שכבר ניתן לתובעת בדמות קורס של חשבי שכר אותו למדה התובעת על חשבון הנתבעת.

סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 1,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסך הנ"ל הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.