שומינוב נ' פוליכד מוצרי פלסטיק שפיים

החלטה

1.המבקש הגיש ערעור על החלטתו מיום 3.11.09, של כב' הרשם מר אבי כהן לפיה נדחתה בקשתו לבטול פסה"ד שניתן כנגדו בהעדר הגנה.

יחד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה זו בה הוא עותר להרשות לו לצרף ראיות בערעור, שלא היו בדיון בפני הרשם.

הראיות המבוקשות הינן תצהירים ומסמכים המתייחסים לכתובת מגוריו של המבקש במועדים הרלוונטיים.

בבקשתו מפרט המבקש את ההלכה הנוהגת בבקשה לצירוף ראיות לערעור ואף מתייחס לנסיבות העניין, כולל חזרה על מה שנטען בערעור עצמו.

ב"כ המשיבה בתגובתו מתנגד נחרצות לבקשה וסבור שיש לדחותה משום שהמבקש לא הראה טעם של ממש לבקשתו ובקשתו לצירוף ראיות הינה לכל היותר "מקצה שיפורים" שאין להתיר.

2.הכלל נקבע בתקנה 457 לתקנות סדה"א ולפיו בעלי הדין אינם זכאים להביא ראיות נוספות בשלב הערעור.

החריג לכלל הוא אם ביהמ"ש בערכאה הדיונית סירב לקבל ראיה שצריך היה לקבלה, חריג שלא חל בעניינינו.

חריג נוסף במקרה וביהמ"ש שלערעור סבור שיש להתיר הבאת הראיה כדי לאפשר לו מתן פסק דין או מכל סיבה חשובה אחרת.

"סיבה חשובה" בוודאי הינה עשיית צדק וחקר האמת, דא עקא שבשיטת המשפט הנוהגת בארץ מנהלים בעלי הדין את הצגת עמדותיהם והם המביאים בפני ביהמ"ש ראיות שעל בסיסם פוסק את הדין.

משהחליט בעל דין שלא להביא בפני ביהמ"ש ראיות בין אם מסמכים ובין אם עדים, אין לו אלא להלין על עצמו.

3.לא מצאתי בבקשה נימוק כלשהו מדוע לא הובאו הראיות בפני הרשם הנכבד, למעט תצהיר האח, שהרי לא מדובר בראיות חדשות שהתגלו למבקש לאחר ההחלטה או ראיות שלא ידע על קיומן ולכן לא הציגם.

למעשה מבקש המבקש לפתוח את הדיון מחדש לאחר שכשל בדיון הקודם על בסיס הראיות שהציג.

גישה זו של המבקש כמובן שדינה להדחות.

יצוין כי קיים עקרון של סופיות בהליכים משפטיים ובעל דין שנתנה החלטה בעניינינו יכול להניח כי בכך הוכרעה הפלוגתא, כפוף לזכות ערעור, ולא למצוא עצמו בשלב הערעור במעין הליך של ערכאה דיונית.

4.בבקשתו חוזר המבקש ומציין את עקרון גלוי האמת ועשיית הצדק, ואין מחלוקת כי אלו עקרונות חשובים ביותר אך אינם עומדים בפני עצמם ובמנותק מעקרונות אחרים והיה לו יומו בביהמ"ש להראות ולהציג את "האמת והצדק" כפי שהוא רואה אותו .

5.מכל הטעמים דלעיל אני דוחה את הבקשה ואינני מתיר לצרף ראיות חדשות לערעור.

6.לאחר עיון בהודעת הערעור על נספחיה, נוכחתי כי אין מקום לקיום דיון בערעור וניתן להכריע בו על סמך טיעונים בכתב.

7.המערער יעביר למשיבה את העתק הודעת הערעור ונספחיה במסירה אישית, תוך 3 ימי עבודה, וימציא לתיק ביהמ"ש העתק מאישור המסירה.

8.לנוכח האמור, מורה על הגשת עיקרי טיעון באופן הבא: