שולמן נ' ברקוביץ ואח'

החלטה

1.המבקשת עותרת לפטור אותה מחובת הפקדת ערבון או לחלופין להפחית את סך הערבון שהושת עליה בגין ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט השלום בפ"ת (כב' הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר) מיום 11.11.13 בתא"מ 23298-07-12 (להלן- פסק הדין).

2.המבקשת טוענת כי סך הערבון שהושת עליה הינו מעבר ליכולותיה הכלכליות בהיותה סטודנטית אשר אינה עובדת ולבד מכך הוא אינו עומד ביחס ראוי לסכום התביעה העומד על כ- 22,000 ₪ .

3.המשיבות מתנגדות למבוקש הן בשל העובדה שהערעור הינו על פסק דין שניתן על דרך הפשרה וללא נימוקים ע"פ סע' 79 א לחוק בתי המשפט, אשר סיכויי הערעור עליו קלושים מטיבו של ההליך. והן בשל כך שהנטען באשר למצבה הכלכלי של מבקשת נטען על דרך הסתם ומבלי להוכיחו כדבעי. כך המבקשת לא צרפה תדפיסי בנק מלאים, לא פרטה את נכסיה ורכושה, וכן לא פירטה את הנסיונות שעשתה לצורך השגת הסך הנדרש לפקדון וכיוצ"ב. עניין זה מקבל מישנה חשיבות נוכח העובדה שהמבקשת יוצגה ע"י עורך דין פרטי בהליכים לפני בית המשפט קמא ובהליך הנוכחי, ואם יש בידה לשכור עורך דין מדוע שלא יהא בידה להפקיד הערבון הנדרש.

הפקדת ערבון - קיצורה של הלכה

4.סע' 427 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי –

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב"

ואכן נקבע בפסיקה כי פטור מהפקדת ערבון הינו בגדר חריג לכלל, כאשר הנטל לשכנע בדבר הצדקה לתתו, מוטל על מבקש הפטור (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (2007), להלן: ענין ורנר);ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2000) ׂורבים אחרים)

5.בפסק הדין בענין ורנר, עמד בית המשפט העליון על העקרונות המתנגשים העומדים ברקע הדיון בבקשה לפטור בערבון, תוך שהוא מציין כי מחד עומדת לה זכות הגישה לערכאות, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי וכנגדה ניצב "שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו"

כך הובהר כי –

"זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת הערבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך..." (שם). (עוד ראה לעניין זה - בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה - מעלה החמישה (29.8.05); בש"א 2126/02 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' יערן (12.5.02); בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990).

6.עוד הובהר בפסיקה כי השיקולים המרכזיים אותם יש לשקול בגדרה של בקשת פטור מערבון הינם שניים: היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויים טובים להצלחה בערעור. התנאים הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (ענין ורנר).

7.בכל הנוגע לתנאי העוסק בהיעדר מסוגלות כלכלית, נקבע לא פעם, כי שומה על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). ויודגש, הובהר בפסיקה כי לעניין הפקדת הערבון, הביטוי "הסביבה הקרובה" חורג מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות בענין אגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)).

8.עוד נפסק כי פנייה לבית המשפט בעניין פטור מהפקדת ערבון תיעשה כמוצא אחרון ויש לשכנע כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון, וכי לא די בהעלאת טענות גרידא אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)).

ומהתם להכא

9. בנדון לא פירטה המבקשת את מצבה הכלכלי כדבעי , כך לא פירטה היכן היא מתגוררת , מה הם נכסיה ופרטי רכוש, האם יש ברשותה רכב, מה מצבה המשפחתי, האם היא סמוכה על שולחן אחרים וכיוצ"ב.

המבקשת לא צירפה דפי חשבון בנק לשישה חודשים אחרונים, לא הבהירה מדוע אין באפשרותה לעבוד, ואף לא פירטה מה הנסיונות שנעשו על ידה לצורך תשלום הפקדון.

כך גם לא נימקה המבקשת הכיצד יש ביכולתה לממן ייצוג משפטי בערכאה קמא ובערכאת הערעור, וכפי שהובהר לעניין זה בפסיקה –

"בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה; בש"א 30429/05 אלי תורג'מן נ' משרד הרישוי הנהלת בתי המשפט; ת"א (קריות) 11252-05-11 - ראסם אליאס ואח' נ' עיריית שפרעם ואח' . תק-של 2011(2), 95964).

10. זאת ועוד, המבקשת מבקשת לערער על פסק דין שניתן על דרך הפשרה ע"פ סע' 79 א' לחוק בתי המשפט. הסיכויים לערער על פסק דין שכזה אשר מטיבם של דברים ניתן ללא נימוקים, הינם קלושים.