שויקה ואח' נ' נאורי ואח'

פסק דין

1. התובעים והנתבעים הם בעלי דירות בבית משותף שברח' ירושלים 37, נתניה.

התובע 3, מר אייל שויקה, הוא בנם של התובעים 1 ו- 2, ולו דירה בקומה 7. התובעים 1 ו- 2, מר יוסף שויקה וגב' מרגלית שויקה, היו בתקופה הרלבנטית בעלי מחסן שנמצא בקומה 8 שבגג הבניין. הנתבעים, מר גבי נאורי ומר אלון בולדו, הם בעלי דירות בקומה 7.

בין הצדדים יש סכסוך ממושך שנסב על בנייה שביצע כל אחד מהם על גג הבית המשותף, והתקיימו ביניהם מספר הליכים משפטיים (כך, התביעה שהגישו הנתבעים כנגד התובעים בתיק א 1701/07 ובקשה לצו מניעה זמני שהגישו התובעים כנגד הנתבעים לפני המפקחת על רישום המקרקעין).

התביעה דנן - שנסבה על נזקים שלטענת התובעים נגרמו להם כתוצאה משיבוש שגרמו הנתבעים בעבודות בנייה שלהם - נולדה אף היא על רקע אותו סכסוך. ב"כ הצדדים הרחיבו בדברים, בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם, אודות עבודות הבנייה שלא כחוק על ידי הצד שכנגד, אך עניין זה אינו רלבנטי לתביעה דנן ועל כן לא אדון בו.

2.התובעים ביצעו בנייה על גג הבניין, על פי היתר בנייה שקיבלו, ולשם כך הזמינו משאיות-מנוף, על מנת להעלות חומרי בניין למקום הבנייה.

מינוף החומרים באמצעות משאיות המנוף נועד ליום ו', 3.11.06 (להלן: מועד העבודה). התובעים טוענים כי נתלו בבניין בעוד מועד מודעות שבהן התבקשו הדיירים שלא להחנות, במשך אותו בוקר, כלי רכב בחניית הבניין, על מנת לאפשר למשאיות-המנוף להיכנס לשטח החנייה ולמנף משם את החומרים אל הגג (לכתב התביעה צורפה מודעה של הקבלן מיכאל אורמן שבה התבקשו הדיירים שלא להחנות כלי רכב בחנייה במועד העבודה, בין השעות 8:00 עד 12:00).

התובעים טוענים כי כל הדיירים, פרט לנתבעים, פינו את כלי רכבם מהחנייה. לטענתם, הנתבעים סירבו לעשות כן, על אף פניות של המשטרה ושל מר משה שויקה - אחיו של

התובע 1 שטיפל מטעם התובעים בבנייה - אשר הגיע לשם כך במיוחד מחיפה.

התובעים טוענים כי אלמלא מנעו הנתבעים את מינוף חומרי הבניין אל הגג, ניתן היה לסיים עבודה זו תוך שעות ספורות. אולם משהותירו הנתבעים את כלי הרכב שלהם בחניית הבניין, לא היה ניתן לבצע במועד האמור את העלאת חומרי הבניין אל הגג, וכתוצאה מכך היה על התובעים לשלם עבור זמן הבטלה של משאיות-המנוף וארבעה פועלים.

התובעים הגישו למפקחת על רישום המקרקעין (להלן: המפקחת) בקשה לצו מניעה זמני כנגד הנתבעים. ביום 6.11.06 ניתן צו ארעי, ולאחר דיון לפני המפקחת ביום 14.11.06 ניתן, ביום 20.11.06, צו מניעה זמני שאסר על הנתבעים להפריע לביצוע עבודות הבנייה של התובעים על גג הבית, לרבות הפרעה למעבר בחלקי החצר המשותפת.

התובעים טוענים כי בשל ההפרעה מצד הנתבעים הם נאלצו להעלות את חומרי הבנייה אל הגג באמצעות כננת ידנית ובמדרגות הבניין, כיוון שלא ניתן היה להשתמש לשם כך במעלית.

לטענתם, בשל תוספת העבודה שנדרשה הם חוייבו על ידי הקבלן בתוספת מחיר בסך

32,000 ₪.

בתביעה דנן, על סך 37,000 ₪, תבעו התובעים מהנתבעים תשלום סכום התוספת האמור ופיצוי נוסף בגין בזבוז הזמן, ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו להם.

3.הנתבעים טוענים כי התובעים לא תלו מודעות בבניין בדבר הצורך בפינוי החנייה ולא תיאמו עמם עניין זה. עוד טוענים הם כי ניתן היה להעלות את חומרי הבנייה לגג בדרכים אחרות, ולא היה הכרח לפנות את כלי רכבם מהחנייה.

הנתבעים כופרים בטענת התובעים, כי שילמו לקבלן תוספת מחיר בסך 32,000 ₪ וכופרים אף בנזקים הנוספים.

4.התובעים העידו מטעמם את מר משה שויקה והגישו תצהיר שלו, שניתן בתמיכה לבקשה לצו המניעה הזמני.

משה שויקה מוסר בתצהירו כי הגישה לבניין באמצעות מנוף יכולה להתבצע משני מקומות: מחזית הבית או מעורפו, דרך שטח החנייה.

הגישה מחזית הבית נמנעה בשל קיר שבנה בולדו על הגג, אשר מפריד בין הרכוש המשותף לבין חלק הגג שצמוד לדירת התובעים, באופן שאינו מאפשר מעבר מצד אחד של הגג לצידו השני. בשל כך נותרה רק האפשרות של פריקת חומרי הבנייה ומינופם אל הגג מעורף הבניין, משטח החנייה.