שויף נ' רייף ואח'

החלטה

1.התובע הגיש בקשה למתן סעדים זמניים נגד הנתבעים כדלקמן: צו עשה לפיו יתאפשר לתובע להיכנס לחווה לגידול בעלי חיים ששכר מאת המשיבים מס' 1+2 (להלן: "החווה") ולהוציא ממנה את כל הפריטים והמלאי ששייכים לו באופן בלעדי. לחלופין, ביקש התובע להטיל עיקול על הפריטים הנ"ל. סעד נוסף הינו מתן צו מניעה המופנה אל כל המשיבים והאוסר עליהם לנהל את החווה הנ"ל.

2.עם הגשת הבקשה ניתן צו עיקול זמני כמבוקש ואילו לגבי יתר הסעדים הוחלט להשאירם לדיון במעמד הצדדים. המשיבים הגישו תגובות בכתב, וכל בעלי הדין התייצבו היום לדיון בבקשה לסעדים הזמניים.

3.זה עתה סיימתי לשמוע את כל טענות הצדדים אשר טענו באריכות ובפירוט לעניין רכיבי המחלוקת והגעתי למסקנה כי אין הצדקה משפטית למתן סעד זמני כלשהו. אין הצדקה לתת צו שיתיר לתובע להיכנס לחווה הנ"ל ולהוציא את הפריטים והמלאי שבבעלותו, אין הצדקה להותיר צו עיקול ברישום על כנו, ואין הצדקה למתן צו שיאסור על המשיבים לנהל את העסק בחווה הנ"ל. אנמק להלן את מסקנתי זו.

4.בפתח הדברים אציין כי התשתית העובדתית שהתובע פירט בבקשתו לסעד זמני איננה ממצה ואף חסרים בה פרטים חשובים ומהותיים לצורכי הדיון בסעד הזמני. התמונה המצטיירת על פי האמור בבקשה לסעד זמני הינה שהתובע שכר חווה מאת הנתבעים 1+2 ושילם את כל הנדרש ממנו, אלא שבאופן מפתיע, בסמוך ליום 20/12/09 וללא כל הודעה מוקדמת, איים הנתבע מס' 2 ובעזרת הנתבע מס' 3, על התובע, סילקוהו מהחווה והשתלטו עליה והחלו לנהלה בעצמם. התובע טען כי שווי הפריטים והמלאי שבבעלותו הבלעדית הינם כ – 250,000 ₪ (מחירי עלות בלבד).

5.לאחר הגשת התגובות בכתב וכן שמיעת הטיעונים היום, לרבות מפיו של התובע עצמו, עולה כי התובע חייב סכומים של עשרות אלפי שקלים בגין חובות ארנונה, חשמל ובזק. סכומם המצטבר של חובות אלה עולה על 100,000 ₪. בנוסף, מסתבר כי התובע שכר את הנכס לתקופה ראשונה של שנה בלבד מ – 7/4/08 עד 7/4/09 ולאחר מכן מימש אופציה למשך 3 חודשים נוספים ולאחר מכן לחודשיים וחצי נוספים, על פי מסמכים בכתב. התובע לא טרח לציין נתונים אלה בבקשתו. יותר מכך, הטענה שהעלה התובע לפיה מימש את האופציה על פי חוזה השכירות למשך שנה, נסתרה: ראשית, כיוון שהמכתב שנטען כי נשלח על ידו אל הנתבעים 1+2 לא נשלח בדואר רשום ואין כל אסמכתא כי אכן נשלח, ושנית כיוון שהנתבע מס' 2 הציג שני מסמכים שמלמדים על מימוש זכות לאופציה לשתי תקופות קצובות כפי שפורט לעיל.

6.זאת ועוד, מהנתונים שהובאו בפניי עולה כי טענת התובע לפיה הנתבעים מס' 2 ו – 3 השתלטו באופן כוחני וללא הודעה מוקדמת על החווה הנ"ל (כמצוין בסעיף 9 לבקשה), טענה זו איננה נכונה ואף יותר מכך, הוכח כי הדברים התנהלו בהסכמות מסוימות. אינני קובע מסמרות לעניין תקפות ההסכמות הנ"ל, אך הטענות שהעלו הנתבעים 2 ו – 3 , לרבות תמליל של שיחות שהתנהלו בסמוך לתום תקופת האופציה השנייה (20/12/09) תומכים בגירסת הנתבעים לפיה התובע עזב את החווה עקב חוסר יכולת בתשלום החובות אשר הוא חב לצדדי ג' (עירייה, חב' החשמל, חב' בזק).

7.זאת ועוד, יש בסיס ראייתי לכאורי אשר תומך בטענת הנתבעים לפיה נערכה ספירת מלאי לגבי כל הפריטים בחווה וזאת על דעתו ובהסכמתו של התובע, על מנת שהנתבעים ינהלו את העסק ומתוך מכירת הפריטים ישלמו תחילה את החובות הקיימים כלפי צדדי ג' שצוינו לעיל ולאחר מכן תועבר היתרה (ככל שתישאר יתרה) לתובע.

8.כאמור, אנו נמצאים בשלב של דיון בעתירה לסעד זמני ועל בעל הדין אשר פונה אל בית המשפט לבוא ב"ידיים נקיות" ולפרט את מלוא העובדות הנחוצות להכרעה שיפוטית נכונה. התובע לא נהג כך והסתיר מידע מהותי כפי שצוין לעיל ואף טען טענות בעל פה אשר סותרות מסמכים בכתב (מבלי שהתובע טרח לציין את עצם קיומם של המסמכים הנ"ל). אין לומר כי התובע הוכיח זכות לכאורה המבוססת על ראיות מהימנות אשר מצדיקות מתן סעד זמני בשלב זה.

9.לכל האמור לעיל אוסיף כי שקלול כל הטענות שהובאו בפניי מלמד כי המחלוקת האמיתית שנותרה הינה מחלוקת כספית והיא יכולה להתברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

10.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה על כל מרכיביה ומבטל את צו העיקול הזמני ברישום שניתן במעמד צד אחד.

אני קובע הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח + מע"מ אשר ישולמו על פי תוצאת הדיון בתיק העיקרי.

בשולי ההחלטה אעיר כי ניתן עדיין להביא את המחלוקת לסיום מוסכם על ידי סילוק המחלוקת הכספית בין בעלי הדין.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו אל הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, י' שבט תש"ע, 25 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: