שוחט נ' בן קיש

פסק דין

הנתבע הינו טכנאי מקררים אשר הוזמן על ידי התובעת לתקן את המקרר שהפסיק לעבוד.

לטענת הנתבע, הוא שוחח קודם לכן עם התובעת בטל', ובירר מה מהות התקלה, הצליח לזהות את התקלה, רכש את החלק הצריך – שנאי והתייצב בביתה של התובעת על מנת לבצע את התיקון.

אין חולק כי הנתבע אכן החליף את השנאי ולאחר מכן המקרר עבד כשורה.

לטענת התובעת, היא שאלה לדעתו של הנתבע לנוכח מומחיותו האם כדאי להשקיע סכום גבוה במקרר בן יותר מעשרים שנה, והוא השיב שכדאי שכן המקרר במצב טוב.

כשבוע ימים לאחר מכן הפסיק המקרר לעבוד שוב, או אז הזעיקה התובעת את הנתבע לביתה על מנת לאתר את מקור התקלה.

הנתבע בדק את המקרר והגיע למסקנה כי המדחס התקלקל ויש להחליפו.

לאחר שהתובעת התייעצה עם הנתבע, החליטה שלא להחליף את המדחס, ותחת זאת רכשה מקרר חדש בסיועו של הנתבע.

עתה תובעת התובעת את הנתבע בגין עלות השנאי אשר ביקשה להחזיר לנתבע.

הנתבע סירב לקבל את השנאי.

לא הוצגה חוות דעת של מומחה ממנה ניתן ללמוד כי התיקון הראשון לא בוצע כהלכה או לא היה נדרש.

טענתה של התובעת מתרכזת בכך שעצתו של הנתבע לא היתה נכונה.

אלא מאי?

לטענת הנתבע, המקרר היה במצב טוב ולא היה קלקול במקרר עצמו, אלא בספק הכח למקרר.

לפיכך, לכאורה, לא היה כל פסול בייעוץ שנתן הנתבע לתובעת.

ברי כי לא ניתן לצפות מצפיה במקרר ולעיתים אף מבדיקתו, האם הוא ימשיך לעבוד לתקופה ארוכה או שמא יחדל בתוך תקופה קצרה.

בכל מקרה וכאמור לעיל לא צורפה חוות דעת באשר למצבו של המקרר.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשא בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן – יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.