שוחט ואח' נ' נצח ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של הצדדים בקשר להסכם לפיו התובע הסכים לספק שרותי הובלה לנתבעים תמורת 900 ₪ כולל פירוק והרכבה.

אין מחלוקת על כך שהתובע לא ביקר בדירת הנתבעים אלא שהם הקריאו לו רשימת הפריטים ועל סמך שיחה זו התובע הסכים לתת את השרות.

ב – 8.11.12 התובע התייצב עם אדם אחר, אוטר אנשולביץ, והחלו בעבודה. התובע העביר את כל הפרטים כמוסכם למעט המקרר אשר לא נכנס לחדר המדרגות ולדברי התובעת: "היה צריך לפרוק ארבע דלתות.... עליתי למעלה ואמרתי לו (לתובע) שצריך לפרק וזה תוספת של 200 ₪" (עמ' 1 שורות 13-16).

הנתבע סרב לשלם את התוספת ולטענת התובע אף איים שלא ישלם אפילו את הסכום המוסכם. כמו כן הנתבע דרש שהתובע ירכיב לו ארון בקיר. אך התובע סבר שאין זה מתפקידו.

התובע מסר לבית המשפט "אני לא פרקתי את המקרר בסוף. רציתי לקחת אותו כי הוא לא רצה לשלם לי בכלל. אני נגעתי בו רציתי לקחת אותו למשאית ואז היה ויכוח בינו לביני" (שם שורות 22, 23).

2.מר אנשולביץ הוסיף כי הוא שם את המקרר בלובי והשאיר אותו שם. העד תמך בדברי התובע ולדבריו הנתבע אמר: "אני לא נותן לכם כסף ואני אומר מה זה איך לא נותן לי כסף? אני עשיתי הובלה... אני אמרתי שאם הם לא נותנים כסף אני לוקח את המקרר" (עמ' 2 שורות 4-6).

3.בשלב זה החלו איומים, גידופים ודחיפות והנתבעים הזמינו את המשטרה. כל הצדדים נחקרו – אם כי המשטרה סגרה את התיק לאחר חקירה.

כתוצאה מהאמור לא שולם דבר לתובע ובתביעה זו הוא עותר ל-3,900 ₪.כלומר: הסכום המגיע לו עבור ההובלה ועוד 2,000 ₪ ללא פירוט.

4.לנתבעים גרסה שונה לחלוטין. לדברי התובע "לא הלך יפה מהתחלה". התובע סירב להוביל ארגזים שלטענת הנתבעים מהווים חלק מההובלה – אך התובע צמצם את עבודתו לרשימת הפריטים שעליה סוכמו. הנתבע ויתר על בקשתו בקשר לארגזים.

היו גם חילוקי דעות לגבי פריטים נוספים כגון שידה שהתובע סירב להוביל.

באשר למקרר:

הנתבע מודה שהיה קושי להעלותו, וברור שצריך לפרק אותו. "אמרתי לו להעלות את המקרר והוא לא רצה היו קללות ברוסית ואמרתי לו שעד שהוא לא מעלה את המקרר אני לא משלם לו כסף" (עמ' 2 שורות28, 29) אז התובע איים לשבור לו את הראש האף והמקרר.

לטענת הנתבע הוא הותקף על ידי התובע "הוא חנק אותי ושם אותי על הקיר" (שם שורה 32).

5.הנתבעת מסרה לבית המשפט שלמעשה היא עשתה את הקשר עם התובע והיה מוסכם על 900 ₪. "היה ביננו הסכמה". אולם: "מהרגע הראשון לא הייתה אווירה טובה, לא הסתדר. זה בארגזים וזה לא ברשימה. אני אדם שוכן שלום ואמרתי אוקי, בוא נעשה את זה" (עמ' 3 שורות 18-20).

לדברי הנתבעת כאשר החלו חלוקי דעות בקשר למקרר, העובד "חמם" את התובע- הרי הנתבעת דוברת רוסית והבינה את דבריהם והבין שהתובע כועס: "ראיתי אדם כועס המחפש לתקוף" (שם שורה 22). "אני נבהלתי וחשבתי שזה יגמר רע".

הנתבעים לא התכוונו להגיש תביעה כלשהי אך הופתעו לקבל תביעה בגין סכום הרבה מעבר למוסכם עם התובע. משום כך ראו לנכון להגיש תביעה שכנגד.

6.בתביעה שכנגד התובעים עותרים לסכומים הבאים:

פיצוי בגין הרס המקרר 5,500 ₪

פיצוי בגין תקיפה פיזית ואיומים כלפי הנתבע 5,000 ₪