שוורץ נ' ששון ואח'

החלטה

בעניין : בקשה למינוי מומחה רפואי מתחום הרפואה התעסוקתית

1. בקשת התובע, מר ישראל שוורץ (להלן : "התובע") למינוי מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית.

רקע

2. התובע, יליד 1/4/1973 נפגע בתאונת דרכים ביום 2/11/00, כאשר לטענתו, שיני מלגזה פגעו בו והפילוהו מגובה של כ- 1.80 מטר לרצפה.

הנתבעות 2-3 הכירו בתאונה כתאונת דרכים ב- 22/6/09 (ראה : בקשתם בנידון)

3. התובע אושפז במחלקה האורטופדית, בבית חולים הלל יפה, מיום התאונה ועד 7/11/00. הממצאים הקליניים היו שבר בירך ימין ושבר בשורש כף היד. במהלך האשפוז התובע נותח.

4. ב- 19/2/02 נקבעה לתובע על-ידי ועדה רפואית לערערים של המל"ל, נכות בשיעור של 20% החל מ- 1/1/02 לפי תקנה 48(1)ו' , הואיל ישנה הגבלה קלה בכיפוף והגבלה בסיבוב של תנועות פרק ירך ימני. הוועדה לא מצאה מקום להפעלת תקנה 15, הואיל והתובע חזר לעבודתו.

נימוקי הבקשה

5. התובע מבקש למנות לו מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית מהנימוקים הבאים :

א. עובר לתאונה עבד כנהג "פול טריילר" (משאית כבדה) בחברת החשמל. החל את עבודתו שם ב- 1996. בהתאם לנוהלי החברה, כעבור 10 שנים מתחילת העבודה, העובד מקבל מעמד של עובד קבוע או שהוא מפוטר. במועד התאונה היה עובד ארעי. למרות מגבלותיו הרפואיות עקב התאונה וכדי לקבל קביעות, עשה כל מאמץ להמשיך ולעבוד כנהג משאית כבדה, אלא שב- 10/2006 עת הגיע המועד לשקול המשך העסקתו, הוחלט על פיטוריו. ב- 2008 שב לעבוד בחברת החשמל כמסגר בשכר נמוך משמעותית, משכרו כנהג משאית.

ב. יש למנות לו מומחה כאמור, אשר יקבע את יכולתו לעבוד כנהג משאית, על אחת כמה וכמה, כאשר הנכות אשר נקבעה לו הינה נכות על פי דין, ואין באפשרותו לזמן את המומחים למתן עדות ולהפנות אליהם שאלות בתחום הרפואה התעסוקתית.

ב"כ התובע הפנה את בית המשפט בבקשתו, לפסיקה בעניין נכות על פי דין אל מול נכות תפקודית, ואימתי קם הצורך במינוי מומחה תעסוקתי.

תגובה

6. המשיבים מתנגדים למינוי המבוקש, הואיל והבקשה אינה נתמכת בתצהיר, חורגת מכתבי הטענות, התובע לא נתן הסבר מדוע לא עתר למינוי מומחים בכתב תביעתו ועושה זאת בחלוף חודשיים, לאחר סיום ההליכים המקדמיים, כאשר התיק קבוע להוכחות.

לגופו של עניין, המל"ל קבע, כי אין להפעיל את תקנה 15 הואיל ושכרו של התובע לא נפגע לאחר התאונה, התובע המשיך לעבוד בחברת החשמל באותו התפקיד עד לעזיבתו את העבודה כעבור שש שנים לאחר התאונה, התובע שב לעבוד בחברת החשמל החל מ- 2008, כך שאין צורך במינוי מומחה כאמור, אשר יבחן את יכולתו להשתקם במעגל העבודה.

יש להניח, כי הצדדים יזמנו את מעסיקו של התובע, אשר יעיד על יכולתו הפיזית לפני ואחרי התאונה. בית המשפט הוא הקובע את הנכות התפקודית, ומומחה תעסוקתי לא יועיל בכך.

בנוסף, נימוק התובע, כי אין בידיו מומחה הניתן לחקירה, מאחר והמדובר בקביעה על פי דין אינו נימוק, התובע מבקש לרוקן את סעיף 6ב לחוק הפיצויים מתוכן. מה גם, שאין זה פרקטי למנות מומחה תעסוקתי בתיק בו נקבעה נכות בשיעור של 20% בלבד, אשר הינה נכות שאינה מונעת השתלבות במעגל העבודה.

דיון

7. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי, כי דין הבקשה, בשלב זה, להידחות עד לאחר ישיבת ההוכחות.