שוורץ נ' רויטמן ואח'

החלטה

הובע הגיש תביעה נגד שני הנתבעים, להשבת כספים ששילם בגין ערבותו להלוואה שנטלו, והוצאות שהוציא לצורך ניהול משא ומתן עם הבנק והגעה להסדר עמו.

עפ"י כתב התביעה ערב התובע יחד עם ארבעה ערבים נוספים להלוואה שנטלו הנתבעים עפ"י כתב ערבות עליו חתם התובע.

התובע נתבע ע"י המלווה בגין ערבותו בת.א. 16584/07 עקב הפרת התחייבויות הנתבעים, ונוכח צו הכינוס שניתן נגד הנתבע 1 בהליך פש"ר 209/07 שבוטל עקב דחיית בקשתו ביום 10.1.08. (כתב תביעה בצירוף הסכם הלוואה וכתב התחייבות – נספח א').

ביום 23.12.07 שוחרר התובע מערבותו לנתבעים כלפי הבנק – המלווה כנגד תשלום סך 17,145 ₪ בהתאם להסדר פשרה בין התובע למלווה, שקיבל תוקף של פסק דין. (העתק הודעה על הסכם הפשרה – נספח ב'. העתק קבלה מס' 10698 – נספח ג').

לצורך הגנתו של הנתבע וניהול משא ומתן עם המלווה להשגת הסדר, הוציא הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,165 ₪. (קבלות בדבר תשלום הוצאות ושכ"ט – נספח ד').

התובע ממשיך וטוען בכתב התביעה כי הוא זכאי לחזור אל הנתבעים ולהיפרע מהם כדי מה ששילם בגין ערבותו וההוצאות שהוציא.

בטרם הגשת התובענה נשלחו לנתבעים התראות בדואר רשום. (העתק ההתראות – נספחים ה', ו').

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע התובענה הנתמכת בתצהירים מטעמם.

הנתבעת 2 טוענת בתצהירה כי היא ממשיכה בהחזר ההלוואה וכי לתובע לא היתה כל סיבה להגיע להסדר פשרה עם המלווה – בנק מזרחי טפחות.

עוד טוענת המבקשת כי התובע חתם עבורה על ערבות כנגד ערבות שהיא חתמה לו לקבלת משכנתא לקניית דירה בסכום גבוה יותר, וכאשר פחות ערבים ערבו להלוואה שנטל.

הנתבע 1 טוען בתצהירו כי כל הסדר שעשה התובע עם הבנק המלווה אינו מחייב אותו. לדבריו, שילם את כל התשלומים להחזרת המשכנתא, ותביעתו של הבנק המלווה נגד הערבים היא שקרית. לא היתה כל סיבה, לטענתו, כי הערב יגיע לפשרה עם הבנק, ולדעתו פעל בא כוחו של התובע בניגוד לאינטרסים של לקוחו.

הנתבעת 2 לא התייצבה כלל לחקירה על תצהירה, ואילו הנתבע 1 המשיך וטען בחקירתו הנגדית ששילם את כל תשלומי המשכנתא, וכי הוא יכול להוכיח זאת ע"י קבלות.

עם זאת הודה כי ביום 14.8.05 ניתן נגדו פסק דין לטובת בנק מזרחי - טפחות, וכי ערעור שהגיש על פסה"ד – נדחה בביהמ"ש המחוזי. (מוצג מש/2).

כמו כן אישר הנתבע 1 כי ב – 7.2.07 הגיש בקשה לצו כינוס בהליך פשיטת רגל, וכי ביום 5.3.07 ניתן נגדו צו כינוס. (מוצג מש/3).

ב"כ התובע הציג לנתבע 1 רשימת תביעות חוב מאתר כונס הנכסים לפיו בנק מזרחי – טפחות הגיש לכונס תביעת חוב – מוצג מש/4.

ביום 10.1.08 התקיים דיון בבקשת הנתבע 1 לפשיטת רגל; הוא לא הופיע,וביהמ"ש המחוזי ביטל את הצו לכינוס נכסי החייב.

בפסק דינה קבעה כב' השופטת סלע בסעיף 7: "משנמנע החייב לשלם את התשלומים לקופת הכינוס למעט תשלום אחד ולא הגיש את המסמכים להם נדרש, ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, כאשר הוא מוגן מפני הליכי הוצאה לפועל, ומזלזל בהחלטות ביהמ"ש" – לפיכך ביטלה השופטת את צו הכינוס, כדי לאפשר לנושי החייב לפעול נגדו בהליכי הוצל"פ. (מוצג מש/5).

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 14.8.05 ניתן פסק דין נגד הנתבעים בת.א. 7839/01 בגין הפרת התחייבותם למלווה. אין מחלוקת כי ביום 26.9.06 נדחה ערעור החייבים בהליך ע"ב 1794/05 (מש/2).

התובע נתבע בתביעה דנן בגין ערבותו ע"י הבנק המלווה נוכח הפרת התחייבותם של הנתבעים להשיב את ההלוואה, וכן נוכח צו הכינוס שניתן נגד הנתבע 1.