שוורץ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית של המבקש מהחזקת רישיון נהיגה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום ולפיו הואשם כי נהג ברכב בדרך שאינה עירונית במהירות של 134 קמ"ש כאשר המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש, וזאת בניגוד לתקנה 54 א' לתקנות התעבורה.

מהירות זו נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז.

ב"כ המאשימה הגיש את חומר הראיות לעיוני וכן גיליון הרשעות של המבקש.

2.ב"כ המבקש הפנה לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר קבעה כי ככל שלא עבר מכשיר המדידה מסוג ממל"ז כיול במעבדה מורשית, הרי שיש בכך לפגום באמינות תוצאת המדידה.

דיון והכרעה

3.בעניין זה נפסק על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כב' השופטת חיימוביץ בע"ח 16573-04-10, מדינת ישראל נ' עיסא, בהתבסס על ההלכה שנפסקה לאחרונה בע"פ 5355/09 (ב"ש) מדינת ישראל נ' עמיקם לוין, כי תוצאות מדידה באמצעות מכשיר הממל"ז מבלי שכויל אינן אמינות ומשכך לא עברה המדינה את הרף הראייתי הנדרש לצורך הרשעה בעבירת מהירות.

4.באשר לטענת ב"כ המאשימה והפנייתו להלכת לוי ועטיה, בית המשפט קבע בעניין זה, כי אומנם הלכה זו קבעה חזקת אמינות למכשיר הממל"ז ואולם אין עוררין על אמינותו, אלא על תוצאות אמינות המדידה באמצעות המכשיר.

5.בית המשפט בעניין עמיקם לוין קבע מפי כב' השופטת ברקאי כי מקום שלא הוכח שהמדינה קיימה את חובת הכיול הממל"ז במעבדה מורשית, ניטע הספק בדבר אמינות תוצאת המדידה שנרשמה.

6.בכל הכבוד לשתי ההחלטות שהוזכרו על ידי ב"כ המאשימה של בתי המשפט לתעבורה בנתניה ובירושלים, הרי שבנסיבות העניין אין לי אלא להסתמך על שתי החלטות שהוזכרו ושניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כהלכה מנחה ובהתאם לכך לקבוע כי אין בידי המשיבה ראיות לכאורה הנדרשות לצורך הרשעה בעבירת המהירות, העדר הראיות הנובע כאמור מאי קיום חובת כיול המכשיר במעבדה מורשית.

7.לנוכח קביעה זו, מתייתר הצורך לדון בתנאי השני הנדרש לדיון בשאלת ביטולה של פסילתו המנהלית של המבקש – והוא מסוכנותו של המבקש.

על כן, אין מנוס, בנסיבות העניין מקבלת בקשת המבקש וביטול הפסילה המנהלית.

רישיון הנהיגה של המבקש יושב לו לאלתר.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

איילת גרבי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: