שוורץ נ' בכר ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונת דרכים מיום 15.09.2008, בין רכב בבעלות התובע, מר בן שוורץ (להלן: רכב התובע), לבין רכב המבוטח אצל הנתבעת מס' 2, בבעלות הנתבע מס' 1, מר ישעיהו בכר (להלן: רכב הנתבעים), לבין משאית המבוטחת אצל נתבעת מס' 5, בבעלות נתבעת מס' 4, בה נהג נתבע מס' 3, מר דניאל פאר (להלן: משאית הנתבעים).

הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה. להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:

לטענת התובע, בתאריך הנ"ל, בשעה 14:00 לערך, הוא נסע ברח' ויצמן (כביש מס' 55) מכיוון מזרח לכיוון מערב (מכיוון מושב נווה ימין לכיוון צומת פקר בכפר סבא). הוא נסע בנתיב הימני כאשר רכב הנתבעים הגיע מכיוון צפון, בנתיב ההאצה וביקש, ככל הידוע לתובע, להשתלב בתנועה, נהג האחרון לא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" ונכנס לנתיב בו נסע רכב התובע, כתוצאה מכך, בכדי להימנע מפגיעה ברכב הנתבעים, שכאמור נכנס לנתיב נסיעתו, נאלץ התובע, בעל כורחו, להסיט את רכבו לנתיב השמאלי ולחזור לנתיב הימני.

לאחר החזרה לנתיב הימני ונסיעה קצרה, רכב הנתבעים התנגש ברכב התובע מאחור.

יצוין, כי ככל הידוע לתובע, מאחורי רכב הנתבעים נסעה משאית הנתבעים, אשר אף מהלך נסיעתה הופרע ע"י רכב הנתבעים, כך שהמשאית פגעה בחלקו האחורי של רכב הנתבעים.

מעוצמת ההתנגשות שבין משאית הנתבעים לרכב הנתבעים, נהדף האחרון קדימה והתנגש בעוצמה ברכב התובע.

למקום התאונה הוזמנו אמבולנס אשר פינה את הנתבע מס' 1 לבית החולים וכן משטרה.

לאור תשובת הנתבעות מס' 2 ו-5, אשר סירבו לפצות את התובע על נזקיו, ולאור העובדה שהרכב הנפגע הוכרז כאובדן מוחלט, נאלץ התובע ליטול הלוואה בסך של 30,000 ₪ לשם מימון רכישת רכב חלופי.

התובע, מר בן שוורץ, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. הוא מסר כי הוא נסע לכיוון כפר סבא, מכיוון מזרח לכיוון מערב, כאשר ישנה פנייה החוצה מאזור התעשייה. הוא נסע בנתיב הימני, רכב הנתבעים נכנס לנתיב מבלי לעצור ומבלי לתת זכות קדימה ו"דחף" את רכבו, משאית הנתבעים הייתה, ככל הנראה מאחוריו. כאשר רכב הנתבעים "דחף" את רכבו מהנתיב, הוא סטה לנתיב השמאלי, הוא שב לנתיב הימני לאחר כ-100 מטרים, החל להאט את רכבו כ-150 מטרים לפני הרמזור ואז חש את רכב הנתבעים פוגע בו מאחור.

כאשר נשאל מדוע לא המשיך בנסיעה בנתיב השמאלי, השיב כי ישנם שני נתיבים, המתפצלים לשלושה, כאשר שניים פונים לכביש העוקף של פתח תקווה והוא התכוון לנסוע לכפר סבא.

מחקירתו הנגדית של מר שוורץ, ע"י ב"כ נתבעים מס' 1 ו-2, עלה כי למחרת התאונה הוא התבקש להגיע למשטרה על מנת למסור הודעה.

כאשר נשאל מדוע לא הציג את כל טענותיו במשטרה, השיב כי מדובר במשטרה ולא בחברת הביטוח, אצל הראשונה הוא דיווח מה היה והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור ואילו אצל סוכן הביטוח הוא פירט יותר משום שהפרטים היו נחוצים לתביעה.

לדבריו, רכב הנתבעים "דחף" אותו וכלל לא ניסה להשתלב בתנועה, הוא "חתך" את רכבו מימין והיה עליו "לברוח" לנתיב השמאלי ולאחר מכן לחזור לנתיב הימני.

כאשר נשאל מדוע חזר לנתיב הימני, השיב כי החוק קובע כי הנתיב השמאלי הוא לעקיפה בלבד ושעליו לנסוע בנתיב הימני.

מר שוורץ מסר כי הוא לא שם לב באיזה מרחק היה רכב הנתבעים, הוא הסתכל במראת רכבו, המשיך בנסיעה וחזר לנתיב הימני. כמו כן, הוא נסע במהירות 50 קמ"ש וכאשר עקף מהירותו הייתה מעט גבוהה יותר.

לטענתו, לא ניתן לומר שהוא עקף את רכב הנתבעים, משום שהייתה זו "עקיפה" שאולץ לבצע בשל סטייתו של רכב הנתבעים לנתיב השמאלי, הוא המשיך בנסיעה ישר ורצה לחזור לנתיב הימני.

כאשר נשאל אם הבחין במשאית הנתבעים טרם התאונה, השיב בשלילה ומסר כי המשאית הייתה מאחורי רכב הנתבעים.

כאשר נשאל אם הצדדים דיברו ביניהם לאחר התאונה, השיב בחיוב ומסר כי נהג רכב הנתבעים הגיש להם מים, אבי התובע הזמין אמבולנס והם החליפו פרטים.

כאשר עומת עם טענתו של נהג רכב הנתבעים, השיב שאין זה נכון וכי הוא התכוון לנסוע רק בנתיב הימני משום שרצה לנסוע לכפר סבא.