שוורץ ואח' נ' אמות השקעות בעמ ואח'

החלטה

השאלה – האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית ותובענה קבוצתית בעת ובעונה אחת?

(והתשובה בפשטות – בנסיבות שלפנינו כן)

לפנינו תובענה קבוצתית בה עותרים שבעת המבקשים-תובעים כנגד שש המשיבות. בקליפת אגוז, המבקשים מבקשים מבית המשפט להכיר בתביעתם כתובענה קבוצתית בהתאם לסעיף 10 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב – 1992. אלא שבאותה עת ממש הגישו מבקשים אלו תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל – אביב.

אשר לכן, ביקשו חמשת המשיבות הראשונות (ואליהם הצטרפה המשיבה השישית) כי בית המשפט יורה למבקשים להחליט היכן רוצים הם להגיש את תביעתם. אם בתל-אביב ותצפננה המשיבות ואם בירושלים, תדרמנה. אלא שלטענת המשיבות, לא ייתכן כי התובעים יתבעו אותם גם פה וגם בכה, בבחינת "גם מזה אל תנח ידיך". לטענת המשיבות, מדובר פה למעשה במעין ניסיון דייג מתוך תקווה כי אחת הערכאות תמצא את המשיבות חייבות ותיתן למבקשים את מבוקשם. עוד טענו המשיבות כי מפאת כיבוד הערכאות וסתם שכל ישר, אין זה הגיוני כי יתבקשו בשתי מקומות להתמודד עם המבקשים. שלא לדבר על חוסר הנחת במידה ואחת הערכאות תחליט בכה והשניה בזו.

אודה כי יש היגיון רב בטענה זו. הכלל הוא כי בתי המשפט לא יתירו לתובעים להפיץ תביעות לכל עבר, שכן לא חסרי תביעות אנו גם ללא ריבויים ודי להם לבתי המשפט שיעסקו פעם אחת בתביעה.

אלא שהמקרה שלפנינו שונה לחלוטין משום שהסעד וההליכים רחוקים מלהיות שווים. על פי החוק למניעת מפגעים הסעד העיקרי הנדרש הוא סעד של צו לגורם הַמִּפְגָּע להסיר את המפגע ו/או לתקן את המעוות ו/או להימנע ממעשים הגורמים למפגעים (הכל כמופיע בסעיף 2 לחוק). לעומת זאת, הסעד העיקרי בחוק תובענות ייצוגיות הוא סעד של פיצוי כספי.

אכן, גם בחוק למניעת מפגעים יש סעד (שולי יחסית) של פיצוי כספי, וגם בחוק תובענות ייצוגיות יש סעד (שולי יחסית) של מתן צווים, אך אין מלכות נוגעת בחברתה, וכל חוק עוסק בשלו.

צריכים אנו לזכור כי מטרתו העיקרית של החוק למניעת מפגעים היא אכיפה מהירה ויעילה של הסרת מפגעים כאשר הרשות איננה יכולה ו/או איננה מספקת לעשות כן. ברור כי ההליך הרגיל של תובענה ייצוגית איננו מתאים לכך.

ולכך יש להוסיף כי ב"כ התובעים הכריז לפני בצורה ברורה שאיננה משתמעת לשני פנים, כי לאור כך לא יבקש כל סעד 'צווי' בבית המשפט המחוזי בת"א וממילא טענת המשיבות הפכה להיות אקדמית.

היכן היא הרשות בעניין שלפנינו?

למרות שהרשות לא טענה בפני, הרי היא שחקן מרכזי למדי בחוק. כך למשל קובע החוק כי תובענה תוגש רק אם "הרשות לא נקטה צעדים ממשיים על פי סמכויותיה להפסקת המפגע הסביבתי או למניעת הישנותו או לתיקון המעוות, לפי העניין" (סעיף 5). לא ברור מענייננו האם נקטה הרשות צעד כזה, ומה דעתה בעניין? בעניין זה נציין גם כי סעיף 8 קובע כי בית המשפט לא ייתן צו "אלא לאחר שנתן לרשות הזדמנות להשמיע את דברה".

אודה שלא נחה דעתי מחסרונה של הרשות לפנינו שכן היא זו שהציבור מצפה שתדאג לשלומו ולביטחונו.

אשר על כן, אבקש כי מעתה והילך בכל דיון יתייצב בא כוחה של הרשות. הרשות לענייננו היא השר לאיכות הסביבה או מי שהסמיך לעניין זה (כמצוות ההגדרה בסעיף 1 לחוק). מכיוון שלא ברור לבית המשפט מיהו המוסמך מטעמו, הרי פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) נראית בשלב זה כמי שמוסמכת לייצג את השר לאיכות הסביבה (כשם שמוסמכת היא לייצג את כל רשויות השלטון). אבקש לכן כי זו תתייצב מעתה בכל הליך והליך וכבר בשלב זה תביע את דעתה על ההליך.

עוד אציין כי נציג משיבה 6 (חברת אגד) טען בפני כי הרשויות דורשות ממרשתו דרישות סותרות. לדוגמא, בעוד המשרד לאיכות הסביבה דורש משיקולי זיהום, לאטום ולנעול את הדלתות מרציפי הנוסעים לכבישי האוטובוסים, הרי המשטרה משיקולי בטיחות, דורשת כי דלתות אלו תהיינה פתוחות. אם נכונות טענות מעין אלו, הרי שהמשיבות (או לפחות חלקן) נמצאות במצב בלתי אפשרי, וראוי שהרשויות יתנו דעתן לכך.

לסיכומה של החלטה

אני דוחה בזאת את הבקשות לעיכוב הליכים וקובע כי הנתבעות כולן תגשנה כתב הגנה עד ליום 11.01.2012.

התובעים יגישו כתב תשובה אם רצונם בכך על לא יותר מעשרה עמודים (כולל נספחים!) עד ליום 15.1.2012.

העתק התביעה יועבר לפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) וליועץ/ת המשפטי של המשרד לאיכות הסביבה, ואבקש את תגובתם לתביעה בכתב עד ליום 15.1.2012

קדם משפט יתקיים ביום 18.1.2012 בשעה 11:00 לפני ומוקצבות לו עד שעתיים. על ב"כ הרשות להגיע כמובן לקדם המשפט על מנת להביע את עמדתו ואבקש כי יחד עם הנציגים המשפטיים יגיעו גם הנציגים המקצועיים שידם רבה להבהיר את הנושא על סבך עניניו.