שווץ נ' סלוביק

פסק דין

בפני שתי תביעות. האחת, תביעת התובע על סך 50,335 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לפי הטענה, עקב עבודות שיפוץ שעשה הנתבע בקליניקה שלו. השניה, תביעה שכנגד, שהגיש התובע שכנגד כנגד הנתבע שכנגד, על סך של 61,383 ₪ להשבת סך של 10,000$ ששילם התובע שכנגד לנתבע שכנגד, לפי הטענה, עבור חוו"ד פסיכיאטרית שנדרשה לו לצורך קבלת תגמולים לניצולי שואה. הנתבע שכנגד לא סיפק את חוות הדעת. כן נותרה יתרת חוב שלא שילם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד בגין עבודות נוספות שנדרשו במסגרת השיפוץ, בסך 17,838 ₪.

דין שתי התביעות להדחות.

התביעה והתביעה שכנגד בעניין השיפוצים

רקע עובדתי וטענות הצדדים

התובע הגיש תביעה על סך של כ- 50,000 ₪, שבסיסה הוא בטענות לליקויים בעבודת השיפוץ שעלות תיקונם היא, לפי כתב התביעה, 4,258 ₪. על כך הוסיף התובע תביעה לפיצוי בגין השבתת הקליניקה ביום 26/10/06, שבו לפי הטענה, ביטל התובע תורים בגין השיפוץ המיועד שלא החל במועד (2,500 ₪); פיצוי עבור 6 ימי עבודה של הנתבע בזמן עבודות השיפוץ (18,000 ₪); פיצוי כתוצאה מהשבתת הקליניקה בשל העבודה הרשלנית (18,000 ₪); חומרי בניין (800 ₪) החלפת חלון ששבר הנתבע (2,500 ₪) ושכ"ט שמאי ששכר לצורך עריכת חוו"ד להערכת שווי הנזקים (1,250 ₪). כן תבע התובע סך של 3,000 ₪ עוגמת נפש.

לטענת התובע, הנתבע עזב את הקליניקה מבלי להשלים את כל העבודות שהוסכמו והעבודות שבוצעו, בוצעו בצורה לקויה. התובע מכחיש הזמנתן וביצוען של העבודות הנוספות.

הנתבע טוען כי סוכמו העבודות שמצוינות במסמך נספח א', אולם בהמשך הביצוע, ביקש התובע שיבוצעו עבודות נוספות, שהיו כרוכות בתשלום כמפורט בסעיף 2 של החשבון שהגיש לתובע (צורף כנספח ב' לתצהירו). לטענת הנתבע, משביקש מהתובע לשלם לו שכר עבור העבודות הנוספות, גירשו התובע מהדירה. סך כל התשלום המגיע לנתבע לפי טענתו עבור העבודות שביצע, כולל העבודות הנוספות, הוא 30,838 ₪. שולמו לו 13,000 ₪ בלבד. התובע נותר חייב לנתבע סך של 17,838 ₪, ומכאן התביעה שכנגד. עוד מציין הנתבע כי ביום 27/12/06 הגיש כנגד התובע תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות לתשלום היתרה. התובע הגיש שם כתב הגנה. על פי הסכמת הצדדים בדיון מיום 7/1/08, נמחקה התביעה הקטנה על מנת שתדון יחד עם תביעה זו, שהוגשה על ידי התובע ביום 28/5/07.

מטעם התובע העידו התובע עצמו, וכן קבלן השיפוצים שהוזמן על ידו לסיים את העבודה. שניהם נחקרו על תצהיריהם. עדים נוספים מטעם התובע, בעל הדירה בה בוצעו השיפוצים, והשמאי שחוות דעתו הוגשה בתמיכה לתביעה, לא התייצבו לחקירה והתובע וויתר על עדותם.מטעם הנתבע הוגש תצהירו שלו וכן תצהיר של מר אליהו יואבוב, שביצע עמו את העבודות בקליניקה. הנתבע והעד מטעמו נחקר על תצהיריהם.הצדדים סיכמו בעל-פה.

דיון והכרעה

התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח במידה הדרושה במשפט האזרחי, כי הנתבע ביצע עבודה רשלנית או שלא סיים את כל העבודות הכלולות בהסכמת הצדדים.

כעולה מהאמור, חוות הדעת השמאית מטעם התובע, כאילו לא הוגשה. ממילא חוות דעתו של שמאי מקרקעין אינה יכולה לבסס את הטענה לנזקים בשל עבודה רשלנית של הנתבע. מומחיותו של שמאי מקרקעין אינה רלבנטית למחלוקת. נדרשת חוו"ד מהנדס על מנת להוכיח טענות מסוג זה. יתר על כן, חוו"ד השמאי אינה כוללת הערכת שווי של הנזק/הליקוי/העבודה שלא הושלמה.

מטעם התובע העיד מר סליחוב אודי, שלפי הטענה השלים את עבודות השיפוצים, אחרי שהנתבע עזב את הדירה. אמנם התרשמתי ממהימנות עדותו, אולם בכך לא די על מנת לבסס את התביעה. בהעדר חוו"ד מהנדס מטעם התובע, שנדרשת על מנת לקבוע שהנתבע ביצע את העבודות ברשלנות, ואף בהעדר פירוט של העבודות שביצע מר סליחוב ותמחור פרטי עבודתו (להבדיל מהתשלום הכולל בסך 4258 ₪), לא ניתן לייחס את התשלום ששילם התובע למר סליחוב, לעבודות שנדרשו בשל רשלנות הנתבע דווקא, או לעבודות שצריכות היו להיות מבוצעות על ידי הנתבע ולא בוצעו, לפי הטענה.

בעניין אחד בלבד – התקנה לקויה של השירותים שגרמה לנזילה – שוכנעתי לאור עדותו של מר סליחוב והתמונות שהציג שאושרו על ידי הנתבע, כי אמנם בוצעה על ידי הנתבע התקנה לקויה. אלא שלא פורט שווי של לרכיב זה של העבודה מבין כלל העבודות שבוצעו על ידי מר סליחוב, בסך כולל של 4258 ₪. בהעדר הוכחה לעניין זה, לא ניתן לפסוק בגינו פיצוי. ממילא נראה גובה הנזק בטל בשישים מול סכום התביעה.

גם הנזקים העקיפים שנתבעו (הפסד ימי עבודה/ביטול תורים), לא הוכחו על ידי התובע. לא הוכח עצם קרות הנזק ולא הוכחה מידתו. התובע לא הגיש חוו"ד רו"ח, אלא הגיש מסמך של רו"ח המציין את ההכנסה החודשית של התובע. הנתבע התנגד להגשת מסמך רו"ח שלא באמצעות עורכו. ממילא אין במסמך כדי להוכיח את הנזק הנטען בגין ביטול נטען של תורים לחולים. הנתבע הכחיש שהיקף העבודות הצריך ביטול הביקורים שכן השיפוץ היה מוגבל בהיקפו ואפשר המשך עבודה בקליניקה בחדרו של התובע. התובע לא המציא רשימת ביקורים שנועדו לאותם ימים ונדחו ולא הציג תחשיב של הסכומים שצרכים היו להשתלם לו. התובע אף הסכים שהשיפוץ נעשה רק בשלושה חדרים.

בנסיבות אלה נדחית גם התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש. ברי גם כי אין מקום להורות על החזר חוו"ד שמאי, שלמעשה לא הוגשה. לעניין עלות חומרי בניין שנרכשו, לא הוכח כי הנתבע הוא שצריך היה לרכוש אותם וכי רכישתם נדרשה בשל רשלנותו. יתר על כן, סביר יותר שלא היו אלה כלולים בהתחייבויות שנטל על עצמו הנתבע לפי ההסכם נספח א', שכן מר סליחוב אודי, שבא להשלים/לתקן, לפי הטענה, את עבודת הנתבע, לא רכש אותם בעצמו כחלק מעבודתו, אלא הם נרכשו, בנפרד ובנוסף לתשלום למר סליחוב , על ידי התובע.

אשר לטענת הנתבע והתובע שכנגד כי הוסכם על ביצוע עבודות נוספות – הנתבע שכנגד מכחיש הזמנתן של עבודות נוספות וטוען שהתובע שכנגד ביצע (ברשלנות) עבודות שהוסכמו בלבד ואף אותן לא סיים. לא עלה בידי התובע שכנגד להוכיח טענתו כי ביצע עבודות נוספות מעבר לאלה הכלולות בהסכם בין הצדדים (נספח א' לתצהיר התובע ולתצהיר הנתבע והתובע שכנגד). התובע שכנגד לא תמך תביעתו בחוו"ד. לא נערך ביקור בדירה ולא הוכח מה בוצע.

מעבר לכך, ההסכם בין הצדדים, נספח א', ערוך בכלליות וכולל למשל "בית שימוש חדש" "הוצאת אמבטיה" ללא פירוק טיבן של העבודות לגורמים. התובע שכנגד הגיש לנתבע שכנגד, טרם ההליכים המשפטיים, דרישה לתשלום מיום 13/11/06 (נספח ב' לתצהיר התובע שכנגד), שם פירט את העבודות הנוספות ומחירן. בסעיף 1 לנספח ב' הנ"ל צוינו העבודות שהוסכמו בנספח א'. בסעיף 2 לאותו מכתב פורטו העבודות הנוספות. בחלק מהמקרים, הפירוט בסעיף 2 אינו מספק (למשל, תוספת קרמיקה בסעיף ב. היכן?; פירוק חרסינה בסעיף ג. היכן?). בנוסף לגבי חלק מהעבודות הנוספות, הרושם שהתקבל לאחר עיון במסמכים ושמיעת הראיות הוא שהנתבע פירק לגורמים עבודות שונות שפורטו בהסכם, נספח א', בכלליות, כגון: סידור נקודת מים קרים וחמים וביוב או נקודת ביוב לכיור, שסביר שנכללות במסגרת התקנת בית שימוש חדש והעברת כיור (קערה) ממקומו למקום אחר.

בעדותו של מר יואבוב, שעבד עם התובע שכנגד, אין כדי לסייע לתובע שכנגד. התצהיר בכל הנוגע לעבודות הנוספות הוא כללי ביותר ונטען בו שהעד שמע שהתובע והנתבע שכנגד הסכים לביצוע עבודות נוספות תמורת תשלום, ללא כל פירוט לגבי טיבן של ההסכמות. מעבר לכך, הסתבר כי העד כלל איננו יודע לקרוא ולכתוב עברית. לטענתו, הוקרא לו התצהיר על ידי עורך הדין (פרט שלא צוין, משום מה, בתצהיר עצמו). ניתן היה בהחלט להתרשם מעדותו כי איננו מבין כל מילה שנכתבה בתצהיר וזה לא נערך בלשון שמובנת לו. המשקל שניתן לייחס לתצהיר בנסיבות אלה הוא זעיר, אם בכלל.

סיכומה של נקודה זו, התביעה והתביעה שכנגד בעניין עבודות השיפוצים לא הוכחו והן נדחות.