שובל נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.בפנינו בקשת המבקש למתן סעד זמני למנוע את יישום החלטת המשיב 1 (להלן – הנציב) להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל מחלקת רכב וחניונים במשיבה 2 (להלן – העירייה) לתפקיד שאינו ניהולי וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

ואלו העובדות הלכאוריות הצריכות לענייננו:

2.המבקש הינו עובד עיריית חדרה מאז שנת 1997.

3.המבקש שימש בתפקיד קב"ס (קצין ביקור סדיר) באגף החינוך בעירייה עד לחודש יולי 2008.

4.ביום 15.7.2008 מונה המבקש למ"מ מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה והחל מחודש 15.10.2008 שולמה לו תוספת מילוי מקום בסך של 3,922.96 ₪. התוספת שולמה למבקש מכח מכתבו של מנכ"ל העירייה דאז, מר איזי ענבר שהורה למחלקת השכר לשלם למבקש תוספת תפקיד בשיעור של 50% מההפרש שבין שכרו לבין שכרו של העובד אותו הוא החליף (מכתבו של מנכ"ל העירייה צורף כנספח א' לבקשה).

5.ביום 18.3.2009 המבקש נבחר לתפקיד של מנהל משאבי אנוש (הודעה בדבר המינוי צורפה כנספח ב' לבקשה).

6.המבקש המשיך לקבל את תוספת מילוי המקום גם לאחר שנבחר לתפקיד מנהל אגף משאבי אנוש.

7.ביום 17.2.2010 מונה המבקש לתפקיד מנהל מחלקת רכב וחניונים בעירייה (הודעה בדבר המינוי צורפה כנספח ד' לבקשה). במועד זה נחתם הסכם בין המבקש לבין העירייה (צורף כנספח ה' לבקשה) לפיו נקבע, בין היתר, ששכרו של המבקש לא יפחת עקב השינוי בתפקידו והוא יהיה זכאי לאותם תנאי שכר בכל תפקיד שיבצע בעירייה. עוד נקבע בהסכם כי בתפקידו כמנהל מחלקת רכב, המבקש זכאי ל – 30 שעות נוספות ול – 60 שעות כוננות וככל שלא שולמו לו שעות נוספות אותן ביצע בפועל כמנהל אגף משאבי אנוש, הוא יהיה זכאי לקבל את התמורה בגינן.

ההסכם אושר על ידי ב"כ העירייה, עו"ד חן סומך (האישור צורף כנספח ו' לבקשה).

8.המבקש המשיך לקבל את תוספת מילוי המקום גם לאחר שמונה לתפקיד מנהל מחלקת רכב וחניונים בעירייה.

9.ביום 11.12.2012 הוגשה כנגד המבקש תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה (התובענה צורפה כנספח ט' לבקשה).

10.בתובענה המשמעתית נאשם המבקש לפי סעיף 35(1) וסעיף 35(5) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985, כי במסגרת תפקידו כמנהל אגף משאבי אנוש המשיך לשלם לעצמו את תוספת מילוי המקום לאחר שכבר נבחר לתפקיד ובכך אישר תשלום חריגות לשכרו למרות שידע שאינו זכאי לתוספת מילוי מקום. עוד נטען על ידי התביעה כי במעשיו לא קיים המבקש הוראה מהוראות החוק או הוראת מינהל שניתנה לפיו או הוראה שניתנה על ידי שר האוצר לפי סעיפים 29א או 29ב לחוק. כמו כן, הנהיג הנאשם לעצמו הטבות בניגוד לסעיף 29 לחוק, ביודעו שמדובר בתוספות חורגות.

11.ביום 31.12.2012 הודיעה למבקש נציגת הנציב עו"ד יחיא, כי הנציב שוקל אפשרות להשעותו בהתאם להוראות סעיפים 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 וסעיף 14 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט – 1988. עוד הודע למבקש כי במסגרת הליך השימוע הוא רשאי להגיש את טיעוניו בכתב לנציב (מכתב הזימון לשמוע צורף כנספח י' לבקשה).

12.ביום 6.1.2013 העבירה העירייה לנציבות שירות המדינה את עמדתה בנוגע לאפשרות השעיית המבקש במסגרת קיום הליך היוועצות לפי סעיף 14 לתקנות.

מנכ"ל העירייה, מר איקי צור הודיע על התנגדות נחרצת של העירייה להשעיית המבקש הן מטעמים הקשורים לעבודת העירייה ולעלות התקציבית הנובעת מהשעיית המבקש לרבות הצורך לאייש את תפקידו של המבקש בעובד אחר והן מטעמים הנוגעים לצידוקי ההשעייה כגון: העובדה שמנהלי אגף משאבי אנוש שקדמו למבקש קיבלו שכר הגבוה בהרבה מהשכר שקיבל המבקש, העברת המבקש מתפקידו כמנהל אגף משאבי אנוש נעשתה זה מכבר, העברת המבקש מתפקיד מנהל אגף משאבי אנוש לתפקיד מנהל מחלקת הרכב כבר פגעה קשות במעמדו ובזכויות המבקש והיא משמשת חלופה הולמת להשעייה, כל הטענות כלפי המבקש נוגעות לתפקודו כמנהל אגף משאבי אנוש כאשר לאורך כל תקופת כהונתו של המבקש כמנהל מחלקת הרכב הוא מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר ולא מתקיימות נסיבות כלשהן המצדיקות פגיעה כלשהי בתפקידו כיום (נספח א' לתגובת העירייה).

13.ביום 16.1.2013 הגיש המבקש את טיעוניו לעניין ההשעייה שפורטו באריכות במכתבו של בא כוחו (עותק מטיעוני המבקש צורף כנספח יא' לבקשה).

14.ביום 7.4.2013 ניתנה החלטת הנציב בעניינו של המבקש בה נקבע כי המבקש לא יושעה מתפקידו, אלא יועבר מתפקידו כמנהל מחלקת הרכב והחניונים לתפקיד שאינו ניהולי בעירייה וזאת עד לתום ההליך המשמעתי כנגדו.

תוקף ההעברה של המבקש מתפקידו נקבע ליום 9.4.2013.

15.ביום 9.4.2013 הודיעה העירייה למבקש כי הוא משובץ לעבודה ברכש תחת מנהל מחלקת הרכש.