שואח א.ס. בע"מ נ' טאפש

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת דנה עופר מיום 12/3/13 ולפיה החליטה לדחות את עתירת המבקשת (התובעת בתיק האזרחי) למתן צו עיקול זמני נגד המשיב (הנתבע בתיק האזרחי).

לאחר הגשת הערעור וכן כתב תשובה לערעור, ולאחר הגשת עיקרי טיעון - הופיעו הצדדים היום לדיון והוסיפו טיעונים, כל אחד לביסוס עמדתו.

לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים, נחה דעתי לדחות את הערעור.

החלטת כבוד הרשמת מנומקת ומבוססת היטב על פי הוראות התקנות והפסיקה. החלטה זו מיישמת את הכללים המחייבים לצורכי דיון בבקשה למתן צו עיקול זמני על הנסיבות המיוחדות של המקרה.

התיק האזרחי עניינו תביעה כספית במסגרתה טוענת המבקשת כי היא זכתה בשנת 2002 במכרז לביצוע עבודות שונות עבור המועצה המקומית בית ג'אן, והעבירה את ביצוע העבודות למשיב כקבלן משנה, תוך סיכום על רווח קבלני בשיעור 15%. בסופו של יום, טוענת המבקשת כי נאלצה לשלם סכומי מס לשלטונות המס גם עבור חלקו של המשיב בגין תקבולים ששולמו ביחס לעבודות שבוצעו עבור המועצה. המבקשת נדרשה על ידי שלטונות המס לשלם מס ערך מוסף בסכום המתקרב לחצי מיליון ₪ וזאת בגין מלוא התמורה של העבודה. ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיב נמנע מהוצאת חשבוניות מס, דבר שמנע ממנה לקזז את המע"מ מהחשבוניות הנ"ל מהחוב שלה.

בקשה למתן צו עיקול זמני נבחנת לאור ארבע דרישות העולות מתקנות סדר הדין: ראשית, קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המבססות את עילת התביעה; שנית, קיום חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין; שלישית, בדיקת מאזן הנוחות במובן זה שהנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם, אם יינתן הסעד הזמני. רביעית, בדיקת רכיב תום הלב, שכן מדובר בסעד מן היושר ובית המשפט יבדוק אם צודק וראוי בנסיבות העניין להעניק את הסעד המבוקש.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, אני מאמץ את קביעת כבוד הרשמת בהחלטתה נשוא הערעור על הנימוקים שצוינו. המבקשת טוענת מצד אחד כי היא נאלצה לשלם סכומי מס במקום המשיב ובאותו זמן מוסיפה וטוענת שהמשיב נמנע מהנפקת חשבוניות מס בגין אותם תשלומים. אכן מדובר במקרה בו המשיב מוגבל באמצעים, אך תנאי זה הינו אחד מארבעה תנאים מצטברים שיש למלא אחריהם לשם מתן הסעד הזמני. השנים הרבות שחלפו מאז שנדרשה המבקשת לשלם מס ערך מוסף לשלטונות המס (לטענתה) ועד שהחליטה להגיש תביעה כספית נגד המשיב בגין כך, אינו מצדיק הענקת הסעד הזמני המבוקש.

סופו של דבר, אני מחליט לדחות את הערעור ומחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪ כולל מע"מ, לתשלום תוך 30 יום.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: