שואהנה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט גיל קרזבום), מיום 8.7.10 לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער לביטול פסילה מינהלית למשך 60 יום אשר נפסל על ידי קצין משטרה, לאחר שלא מצא פגם בהחלטת הקצין.

המערער נחשד בכך שפגע ברכבה של המתלוננת ועל פי גירסת המתלוננת אמר לה שעל מנת לא להפריע לתנועה יתקדמו קצת ויעצרו בצד אולם במקום לעצור בצד עזב את המקום ללא שמסר לה את פרטיו. על פי גירסת המתלוננת היא המתינה למערער אולם הוא נעלם.

המתלוננת, אשר היתה בהריון פנתה לחדר מיון, נבדקה ללא שנמצאו ממצאי חבלה כלשהם ושוחררה לביתה.

גירסת המערער שונה. לדבריו בהודעתו למשטרה הוא מאשר שאמר למתלוננת שיעצרו בצד אולם טוען שהוא עשה כך והמתין לה אולם היא לא הגיעה.

המערער הינו נהג חדש והקצין הפוסל החליט לפסול אותו מלנהוג למשך 60 יום לאור כך ולאור נסיבות הארוע.

בערעור טוען ב"כ המערער שיש לבטל את הפסילה המינהלית ולחלופין מבקש הוא לדחות את תחילתה ליום 1.9.10 במקום 1.7.10 בשני נימוקים: האחד – המערער לומד קורס באנגלית והשני – בחודש ספטמבר הוא מתעתד לנסוע לחו"ל.

לא מצאתי כל מקום לקבל את הערר. לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת בית משפט קמא או בהחלטת הקצין הפוסל.

לא מצאתי גם כל ממש בטענת ב"כ המערער לפיה היה על הקצין הפוסל לשמוע ראיות בטרם הפסילה. הקצין הפוסל ואף בית משפט קמא, כמו גם ערכאה זו, אינם שומעים ראיות בהליכים מסוג זה ואינם קובעים ממצאים עובדתיים אלא מסתמכים על חומר החקירה הנמצא בתיק ובעניין זה נכון היה ליתן משקל להודעתה של המתלוננת.

דחיית תחילת הפסילה בחודשיים ימים תחטיא את מטרת הפסילה, מה גם שהנימוקים שניתנו לבקשה לדחות את המועד אינם מצדיקים דחייה.

לפיכך אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.

תמר שרון נתנאל, שופטת

הוקלד על ידי: דיאנה איטח התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: