שהינו נ' שלום ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 02.11.11, בה היה מעורב הנתבעת 2 ואשר היה נהוג, אותה עת, ע"י הנתבע 1.

על-פי הנטען בתביעה, במועד הנקוב, נסע רכב התובע בכביש ישר. לפתע, הגיח רכב הנתבעים מרחוב צדדי, פנה ימינה, ובעת שניסה להשתלב לנתיב נסיעתו, סטה רכב הנתבעים אל עבר נתיב נסיעת רכבו של התובע ופגע בו. כתוצאה מהתאונה נפגע רכב התובע בחלקו הקדמי השמאלי.

התובע טוען, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע, ומשכך עליו ועל הנתבעת 2- הבעלים של הרכב הפוגע - לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לרכבו עקב התאונה, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה בסך של 3,919 ₪. עוד נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 550 ₪.

הנתבעים מוסרים גרסה שונה לחלוטין באשר לאופן התרחשות התאונה.

לטענתם, רכב הנתבעים יצא מדרך צדדית, פנה ימינה והספיק להתיישר בנתיבו. לפתע, סטה רכב התובע אל עבר רכב הנתבעים ופגע עם הכנף הקדמית שמאלית של רכבו בחלק הקדמי של רכב הנתבעים.

בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים המעורבים, ואלה חזרו על טענותיהם הנ"ל. עוד הדגימו הנהגים, איש איש לגרסתו, את נסיבות קרות התאונה באמצעות מכוניות זעירות.

בנוסף, הציג התובע תמונות של זירת האירוע (ת/2) וערך תרשים של זירת האירוע (ת/1). לאחר הדיון אפשרתי לתובע להציג תמונות צבעוניות המתעדות את הנזקים ברכבו בעקבות התאונה.

אחר עיון בכתובים ושקילת עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסתו של הנתבע, ולהלן אבאר את טעמיי:

ראשית, עדותו של התובע הייתה עקבית, סדורה היטב ולא נסתרה. יתרה מזו, גרסתו של התובע מתיישבת עם מוקדי הנזק שאירעו ברכבו, היינו כנף קדמית שמאלית, דלת קדמית שמאלית, פנס צד ופנס ראשי שמאלי.

לא כך באשר לגרסת הנתבע, שכן גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם מוקדי הנזק ברכב התובע. לו הייתה גרסת הנתבע נכונה, ולפיה רכב התובע סטה את עבר רכב הנתבעים, כאשר שני הרכבים היו בנסיעה ישר בנתיבים מקבילים, כי אז מצופה שהנזק היה מתרחש בחזית רכב התובע, ולא כפי שארע בפועל, היינו כנף שמאלית קדמית. הפגיעות הללו ברכב התובע יש בהן כדי לתמוך במנגנון הפגיעה הנטען ע"י התובע, ולפיו יצא רכב הנתבעים מדרך צדדית, ביצע פניה רחבה ימינה, סטה אל עבר רכב התובע, שחלף אותה עת בנתיב המקביל בנסיעה ישר, ופגע בו.

יתרה מזו, הנתבעים לא צירפו חוות דעת שמאי מטעמם ואף לא הציגו תמונות המתעדות את הנזק שארע ברכבם בעקבות התאונה מושא התביעה. על כן, טענת הנתבע כי הנזק ברכבו התרחש בצד קדמי נטענה בעלמא ללא כל תימוכין. בנסיבות אלו, ראוי להחיל את ההלכה הפסוקה, לפיה הימנעות צד מהבאת ראיות היכולות לתמוך בטענותיו, תיזקף לחובתו.

בנסיבות האמורות, מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע, ומשכך הנני מקבלת את גרסתו ולפיה סטה רכב הנתבעים אל עבר רכב התובע ופגע בו.

בנסיבות שתוארו לעיל, אני קובעת כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת לפתחו של התובע.

באשר לנזק, הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית וויתרו על חקירת השמאי מטעם התובע. על כן, אין לי אלא לאמצה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,469 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום התאונה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

עוד, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪.

התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ב, 06 יולי 2012, בהעדר הצדדים.