שהואן נ' מדינת ישראל

פסק דין

הערעור:

לפניי ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתן ביום 14/11/13 על ידי כב' השופט שלמה בנז'ו בתיק ת"ד 2598-01-13.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין, כנגד חומרת הדין.

העבירות והעובדות:

נגד המערער הוגש כתב אישום בבית משפט לתעבורה בגין העבירות של אי מתן זכות קדימה לרכב בפניה שמאלה – עבירה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "התקנות"), התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות ועבירה של נהיגה רשלנית – לפי סעיף 62(2)(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 .

בעובדות כתב האישום נטען כי המערער נהג ביום 1/8/12 במונית, נסע ברח' שטרית שבקרית חיים והגיע לצומת עם רח' הגדוד העברי. באותה עת ובאותו מקום, נכנס לצומת רוכב אופנוע, (להלן – "המתלונן"), שנסע בכיוון הנגדי לנסיעת המערער.

המערער נהג ברשלנות ולא נתן זכות קדימה לאופנוע שבא מרח' הגדוד העברי, חסם את דרכו וכלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה, נחבל רוכב האופנוע בגופו ואובחן אצלו פצע רוחבי עם שוליים מעט מרוטשים שנתפרו, כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב.

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית המשפט שמע את ראיות הצדדים והרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו כמפורט בהכרעת דינו. לאחר מכן, שמע את הטיעונים לעונש והטיל עליו את העונשים הבאים:

1,500 ₪ קנס, שלושה חודשי פסילה בפועל, שלושה חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים.

במהלך הדיונים בבית משפט לתעבורה נעזר המערער בנציג חברת הביטוח.

לאחר שהמערער הורשע ודינו נגזר, פנה לבאת כוחו דהיום, אשר הגישה לבית משפט לתעבורה בקשה שכותרתה הייתה: "בקשה בהולה לביטול פסק דין ולעיכוב ביצוע".

ביום 15/12/13 דחה בית משפט לתעבורה את הבקשה, תוך שהוא מפנה תשומת לב המערער לזכותו להגיש ערעור ומכאן הערעור שבפניי.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המערער הגישה תחילה הודעה שכותרתה "כתב ערעור". בהודעה זו ביקשה "לקבל את הערעור ולעכב את ביצוע פסק הדין – (ראו סע' 18 להודעה)".

בדיון שהתקיים ביום 29/1/14 אפשרתי למערער להגיש הודעה מתוקנת, משום שעלה מטיעוניו כי הערעור מופנה גם כנגד הכרעת הדין.

כמו כן אפשרתי למערער לצרף את המוצגים הרלוונטיים.

המערער טוען כי התוצאה אליה הגיע בית משפט לתעבורה בהכרעת דינו, הינה תולדה של הצגת עובדות חסרות ומטעות והנחות לא נכונות, מבלי שאיש יעמת את המוצגים עם עובדות והנחות אלה.

המערער טוען כי אין להסתמך על שחזור התאונה מיום 17/9/12, שחזור שנעשה כחודש וחצי לאחר קרות התאונה. בשחזור השתתף המערער עם רכבו בלבד ללא הקטנוע שהיה מעורב בתאונה.