שהדי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זוהי תבעה בעקבות החלטתו של הנתבע מיום 6.8.12, לפיה נדחתה בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק של דמי לידה, אשר הוגשה לאחר שתביעתה לדמי לידה מיום 28.6.12 נדחתה.

רקע

2.התובעת ילידת 1971, פדיקוריסטית במקצועה שמשה כעובדת עצמאית בעסק שבבעלותה מאז 1.6.11.

3.התובעת לא שלמה מקדמות דמי ביטוח במועדם וביום 7.11.11 הודיע הנתבע לתובעת כי בגין העדר תשלומי ביטוח לחודשים יוני ועד אוקטובר 2011 נוצר לה חוב בדמי ביטוח.

4.התובעת הפסיקה עבודתה בעסק מחמת הריון ביום 31.3.12.

5.התובעת הגיעה להסדר תשלומי חוב עם מחלקת הגביה ביום 10.6.12 ולפיו שילמה את חובה ב- 8 המחאות.

6.ביום 20.6.12 ילדה התובעת בשע"ט.

7.ביום 28.6.12 הגישה התובעת תביעה לדמי לידה אולם זו נדחתה הואיל ולא צברה תקופת אכשרה כנדרש לפני היום הקובע כאמור בהוראת סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

8.ביום 19.7.12 הגישה התובעת בקשה להענקת דמי לידה מטעמי צדק בנימוק כי נבצר ממנה מלשלם את דמי הביטוח במועדם מחמת מצב כלכלי קשה ובהתחשב בעובדה כי הסדר התשלומים נערך עמה ביום 10.6.12 קודם ללידה.

9.בקשה נדחתה על פי החלטת הנתבע מיום 6.8.12 ולפיה:

"הריני להודיעך כי אנו נאלצים לדחות בקשתך להענקה מטעמי צדק בגין לידה מיום 20.6.12 בהסתמך על סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי והתקנות בדבר הענקות מטעמי צדק.

היות והפיגור בתשלום דמי הביטוח כאמור בסעיף 50 לחוק, לא נוצר מחמת אחת הסיבות המפורטות בתקנה 3 מהתקנות הנ"ל.... ".

מכאן התביעה שבפנינו.

תמצית טענות התובעת:

10.התובעת טוענת כי נבצר ממנה לשלם את מקדמות דמי הביטוח במועדם נוכח מצבה הכלכלי הקשה, בעטיו אף לא כובדה ההמחאה הראשונה ששלמה לנתבע במסגרת הסדר התשלומים במועדה המקורי.

11.התובעת מוסיפה כי עשתה את כל המוטל עליה על מנת להירשם כעובדת עצמאית ב- 1.6.11 זמן רב לפני היום הקובע וכי אי תשלום דמי הביטוח במועדם עקב מצב כלכלי קשה הוא בגדר סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה, כאמור בתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי ( הענקות מעמי צדק ) התשל"ה- 1975.

תמצית טענות הנתבע

12.מתן מענק מטעמי צדק, מוגבל לסיבות המנויות בתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה - 1975.נדחיית תביעתה של התובעת להענקה מטעמי צדק, היה מאחר ואי תשלום דמי ביטוח על ידי התובעת לא נבע מאחת מהסיבות המצוינות בתקנה.בהסיבות הנטענות בכתב התביעה, קרי, מצב כלכלי קשה, אינן עולות בגדר הסיבות המנויות בתקנות, כאמור.ודחיית תביעתה של התובעת נעשתה כדין.נ

דיון והכרעה