שדק גל נ' שלמה אמסלם ואח'

פסק דין

תביעה להשבה, לפיצוי ולנזקים בגין רכישת רכב בסך 96,000 ₪.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

כאן יתואר כיצד הגיע התובע לרכישת הרכב:

1. התובע ביקש לרכוש לעצמו רכב מדגם אהוב עליו, הונדה ג'אז, שלדבריו כמעט ואינו קיים ב"שוק יד שנייה". לאחר חיפושים של כחודשיים לפי מודעות בעיתון, פנה בראשית ספטמבר שנת 2004, לנתבע 1 [להלן – "אמסלם"] בעקבות מודעה שהאחרון פרסם בעיתון. השניים נפגשו במקום מפגש בקריות ליד חיפה, ואמסלם הציג לתובע רכב הונדה ג'אז, שנת ייצור 2003, מ.ר. 50 – 499 – 98 [להלן - "הרכב"]. אמסלם העמיד את המחיר הרכב על 83,000 ₪.

2. התובע ביקש תחילה לבדוק את הרכב והביא אותו למכון בדיקה מורשה במפרץ חיפה, מכון שהוא עצמו בחר, בשם "סופרטסט" בבעלות הנתבע 3 [להלן – "קרייצמן" ו – "המכון"]. המכון בדק את הרכב.

3. כעולה מטופס הבדיקה, הערוך לפי טופס סיכום אחיד [עפ"י הוראות משרד התחבורה] מיום 5.9.04, עבר הרכב עד אז 27,000 ק"מ בלבד. מערכות המנוע, הקירור, הדלק, ההצתה, הפליטה, סרן קדמי, מערכות היגוי, קפיצים, צמיגים ומחוונים, כולם תקינים. מערכות הבלמים, התאורה והעברת כוח נמצאו לא תקינות והוצע לפרק גלגלים, לתקן מערכת חשמל ומזגן ולבחון מצמד גבוה.

4. וכעת אל העיקר –

בפריט [8] העוסק במערכת שלדה – מרכב נכתב : "שילדת מרכב – נמצאו ליקויים בעלי משמעות נמוכה. והאבחנה : תיקוני תאונה בחזית / צד שמאל / תיקונים בקורת רוחב / מתיחה, הוחלפו חלקי מרכב נזק פגושים, תיקוני פח וצבע סביב כולל פס חזית, הלחמות".

בתחתית הטופס נכתב: "משמעות הליקויים, חומרתם והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה ובאחריות קונה הרכב". התובע לא פנה למוסך מורשה לאחר הדברים הללו.

5. התובע שילם למכון דמי בדיקה בסך 250 ₪, ניהל עם אמסלם מו"מ ובסופו של דבר רכש את הרכב תמורת 75,000 ₪.

6. התובע טוען כי לא שת ליבו לכך כי הבעלים הרשום על הרכב אותה עת הייתה נתבעת 2 [להלן – "אחים יזדי"] וכי הוא ראה שם של מוכר אחר ברישיון [על כך יפורט לפי הצורך בהמשך] אך ניתן לקבוע כבר עתה ללא כל קושי וכעולה מנספח ד' לתצהיר התובע, מת/4 ומנ/6 [על מקוריותם אין חולק] כי הבעלים הרשום הייתה אכן אחים יזדי, אם כי נרשמה לפי "תו סוחר", קרי, אינה מהווה "יד" לצורכי מכירה עתידיים ובכלל. אמסלם העביר את הרכב לבעלות התובע במשרד הרישוי לפי ייפוי כוח [כפי שמופיע בנספח ד' ובנ/6, בפינה השמאלית למטה].

7. אין חולק כי הרכב היה כשיר ומאושר לנסוע בכביש בכל עת רלוונטית והיה לו "טסט" עד 15.3.05. וכך נסע לו התובע ברכב כ – 5 חודשים עד אשר ביום 27.1.05 נפגע הרכב בתאונת שרשרת [להלן – "תאונת שרשרת"] והתובע ביקש להפעיל את הביטוח שלו בחברת "הראל". אזי התברר לו לראשונה כי הרכב היה מעורב, עובר לרכישתו על ידו, לא בתאונה אחת אלא בשתי תאונות, ביום 11.3.04 וביום 23.3.04 [להלן – "התאונה השנייה"]. ועוד התברר לו כי בתאונה השנייה נגרם לרכב נזק גולמי בשיעור של 53.58%, הבעלים דאז פוצה בשווי הרכב והעביר את הבעלות בו למבטחת שלו, "אישי - ישיר". בעקבות מו"מ עם "הראל", פיצתה אותו האחרונה כדי חלק מנזקיו בתאונת השרשרת. התובע המשיך לנסוע ברכב.

8. ביום 12.8.05, כ – 6.5 חודשים לאחר תאונת השרשרת וכ – 11 חודשים לאחר רכישתו, העמיד התובע את הרכב לבדיקת מכון מורשה "מבדק". אותה עת כבר עבר הרכב 57,000 ק"מ [כלומר, 30,000 ק"מ לאחר רכישתו מאמסלם].

9. כמפורט בטופס סיכום אחיד מצאו ב"מבדק" ליקויים במספר מערכות ולעניין מערכת שלדה – מרכב נכתב: ליקויים בעלי משמעות גבוהה בשלדה. והאבחנה: תיקוני תאונה בגוף הרכב, תיקון תאונה בחזית, תיקונים וכיפופים בדופן פנימית תא מנוע + גשר עליון. ברך שלדה פגום, תיקון תאונה מאחור, תיקונים בתא מטען ופח אחורי.

10. התובע המשיך, כעדות חברו אלכס צ'רטקוב, לנהוג ברכב עד אוגוסט 2006, ואז החליט להעמידו במגרש, לא להפעילו ולא לחדש את הרישוי עליו. אזי פנה התובע בתביעה שלפניי.

כעת נתאר כיצד הגיע הרכב לאחים יזדי:

11. אחים יזדי עוסקת בסחר רכב. בין השאר היא רוכשת מחברות ביטוח רכבים "לאחר קרות אירוע ביטוחי" [סעיף 8 לתצהיר מנהלה מר יהודה יזדי]. יזדי מבטא בלשון "מתחכמת" משהו את המצב לפיו רוכשת אחים יזדי מחברות הביטוח רכבים שהוכרזו כאובדן גמור או אובדן כהלכה ולאחר פיצוי המבוטח במלוא שווים, מועברת הבעלות בהם לחברות הביטוח ואלו מוכרות את שרידיהם במחיר מופחת לסוחרי רכב, הכל על מנת להקטין את נזקיהן.

12. הסוחרים מצידם מתקנים את הרכבים על חשבונם, במוסכים מורשים וממציאים לחברות הביטוח אישורי המוסכים על התיקון. אזי מאשרות חברות הביטוח את כשירות הרכבים ומעבירות את ה"בעלות" ברכבים [ב"תו סוחר", ללא הוספת "יד" ברישיון] על שם הסוחרים. הסוחרים מצידם "מחזירים" את הרכבים לשוק, קרי, מוכרים אותם לרוכשים.

13. וכך אירע אף במקרה זה – בעת התאונה השנייה היה הרכב בבעלות רשומה של גב' אסתר זכריה [להלן – "זכריה"] ומבוטח אצל "אישי – ישיר". ביום 29.3.04, העריך השמאי בן שושן מטעם המבטחת, את הנזק לרכב ב – 46,752 ₪ [כולל מע"מ] ואת שווי הרכב ב – 87,120 ₪. עיון בפרטי השומה שהכין השמאי מעלה כי הרכב ניזוק בחזית ועיקר הנזק [35,239 ש"ח + מע"מ] נובע מעלות חלקי חילוף. לכך יש להוסיף עלות עבודות של 2,970 ₪ + מע"מ.