שדמי נ' בן דוד ואח'

החלטה

לפני בקשה להוספת ראיות שהתגלו למבקשים לאחר מתן פסק דין בת.א. 20369/04 (להלן: "התביעה האחרת") שניתן על ידי בסכסוך שבין הגב' בלה חרבש - ערבות (להלן: "התובעת בתביעה האחרת") לבין המבקשים דכאן, בו שימשו המשיב, עורך דין במקצועו אשר נתן בעבר שירותים למבקשים ולגב' חרבש – ערבות, ועורכת דין שעבדה בעבר במשרדו, עו"ד שולשטיין (להלן: "עורכי הדין"), כעדים מטעם התובעת בתביעה האחרת.

התובענה שבכותרת היא תביעה לשכר טרחה שהמשיב תובע מהמבקשים.

לטענת המבקשים, ביום 24/11/09 קיבלו מעו"ד רוטשילד, בשם התובעת בתביעה האחרת, מכתב דרישה לתשלום הוצאותיה, ממנו עולה כי עדויות עורכי הדין ניתנו, ככל הנראה, בתמורה לשכר ששילמה להם: 3,638 ₪ בגין עדותו של עו"ד שדמי ו- 2,425 ₪ בגין עדותה של עו"ד שולשטיין, וזאת מבלי שבית המשפט פסק את שכרם.

האמור מטיל, לטענת המבקשים, צל כבד על התובעים ועדויותיהם בשני התיקים, ובנוסף למשמעויות האחרות הכרוכות בכך, עדויות עורכי הדין צריכות להיפסל או יש לתת להם משקל אפסי.

לטענת המשיב, הבקשה היא ניסיון נוסף מצידם של המבקשים לנסות ולהשפיע על תוצאותיה של התובענה נשוא הבקשה, באופן פסול תוך ניסיון להטעות. בתגובה לבקשת ב"כ המשיב שהוא גם בא-כוחה של הגב' חרבש ערבות בתביעה האחרת לתשלום הוצאות העדים, ביקש ב"כ המבקשים כי ב"כ המשיב יפנה אותו לפסיקת הוצאות העדים בפרוטוקול, וב"כ המשיב עשה כן. המבקשים לא צירפו לבקשה את תשובת ב" המשיב האמורה וכן צירפו, שלא כדין, את הראיות שביקשו היתר להגישם.

לטענת המשיב אין איסור לשלם לעד אם התשלום אינו מותנה בתוצאות המשפט. התשלום נעשה בגין זמנם של עורכי הדין שנאלצו להגיע לשני ימי דיונים, להמתין זמן רב ולאחר מכן היו נתונים לחקירה מיגעת על ידי ב"כ המבקשים.

תשובת המבקשים משתרעת על פני 17 עמודים ועוסקת, בין היתר, בעניינים שאינם נשוא הבקשה. לטענתם לא היה בידם לדעת על קיומן של הראיות קודם לכן, ולכן יש לאפשר להם להביא ראייה זו כעת, לאחר שהוגשו הסיכומים.

לטענת המבקשים לא נפסק שכר טרחה לעדים שזימנה התובעת בתביעה האחרת, והודעת ב"כ התובעת בתובענה האחרת, כמפורט בפרוטוקול, אינה רלוונטית לשכר העדים. כמו כן לטענתם, בבקשה לזימון עדים נקבעו סכומים נמוכים יותר, 750 ₪ בגין כל אחד מהעדים, ובתובענה שבכותרת נפסקו הוצאות עו"ד שולשטיין בסך של 400 ₪. לטענת המבקשים הם לא צירפו את התכתובת בין באי כח הצדדים בשל כך שהיא היתה לצרכי מו"מ לפשרה. כן טוענים המבקשים כי התשלום לעורכי הדין מהווה "קניית" עדים במשפט והסתרת עובדה זו מהמבקשים ומבית המשפט.

המבקשים פורשים את המצב המשפטי בהלכה הפסוקה לגבי מתן רשות להצגת ראייה נוספת לאחר שלב ההוכחות. לטענתם יש להתיר את הצגת הראייה בשל כך ששאלת חוסר המהימנות של הגב' חרבש ערבות והעדים מטעמה נמצאת במחלוקת עזה ובשל כך שמדובר בתשלומים שלא היו ידועים למבקשים, לבאי כוחם ולבית המשפט. המבקשים טוענים כי לגבי עדים אחרים נפסק שכרם כמפורט בפרוטוקול הדיון בעוד שלגבי עדים אלה לא נעשה כך. עוד מפרטים המבקשים טענותיהם לעניין שכרם של העדים, גובהו וכו'.

דיון.

אקדים ואבהיר כי בקשה זו עוסקת אך ורק בשאלת ההרשאה להגשת ראיה נוספת בתיק שבכותרת.

עניינה של הבקשה הוא הגשת ראיות לגבי תשלום ששילמה התובעת בתביעה הנוספת לעורכי הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לא ראיתי לנכון להתיר הבאת הראיות הנוספות.

המבקשים הינם גם הנתבעים בתביעה הנוספת, וכאשר העידו עורכי הדין יכלו לשאול אותם אם יקבלו הוצאות בגין מתן עדותם. לא אף זאת אלא שמדברי ב"כ התובעת בתביעה הנוספת בפרוטוקול הדיון שם, היה ברור כי הוצאות כאלה ישולמו להם. זאת ועוד, גם במסגרת חקירתו הנגדית של המשיב בתובענה זו הוא לא נשאל אם קיבל הוצאות בגין עדותו בתביעה האחרת וכמה קיבל.

לא אף זאת אלא שעדים כגון רופאים, רואי חשבון, מהנדסים, עורכי דין וכיוצא באלה עדים המוזמנים על ידי צד להעיד בעניין הקשור למקצועם (ולא כעדי ראיה לעניין שאינו קשור למקצועם כגון שהיו עדים לתאונה) מקבלים הוצאות שהן סבירות לזמן שהוציאו בהתחשב במקצועם. בעניינינו זומנו עורכי הדין להעיד על עניינים הקשורים במתן השירות על ידם כעורכי דין, ואכן נאלצו להקדיש לכך זמן ניכר, הן בהמתנה לתורם והן במתן העדות. שיעור השכר ששולם להם סביר בנסיבות העניין ואין בו כדי להצביע על "קניית עדות". הוצאות אלה לא נפסקות בהכרח בהתאם לשכר שהופקד עבורם מראש שכן לא תמיד ניתן לחזות את משך הזמן שיהיה על העד להמתין, מספר הפעמים שיבוא, ומשך חקירתו. כמו אין אין כל קשר בין הזמן שהוצא על ידי עו"ד שולשטיין לצורך התביעה שבכותרת למשך הזמן בתביעה האחרת ולכן אין לגזור מההוצאות שנפסקו לה בתביעה שבכותרת לגבי ההוצאות המגיעות לך בתביעה האחרת.

לאור כל האמור לעיל, הראיות הנטענות לגבי הסכום ששולם לעורכי הדין בשל עדותם בתביעה האחרת אינו רלוונטי, ואין לכן מקום להתיר הבאתן במסגרת ראיות נוספות.

אוסיף ואומר כי לא היה מקום לצירוף הראיות שהגשת מבוקשת לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך1,500 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.