שדולת הנשים בישראל נ' הועדה לבחירת שופטים

השופטת י' וילנר:

1. בעתירה זו מבקשת העותרת כי נורה למשיבה, הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה או הוועדה לבחירת שופטים), ליתן טעם מדוע לא תקיים את הוראות הדין המחייבות מתן ייצוג שווה לנשים בבית המשפט העליון, ותמנה  בישיבתה הקרובה, הקבועה ליום 22.2.2018, נשים כשופטות לבית המשפט העליון; מדוע לא תיתן בעתיד עדיפות לנשים הן ברשימת המועמדות והמועמדים לשפיטה לבית המשפט העליון, והן במנויין לבית המשפט העליון עד אשר יהיה לנשים ייצוג שווה בבית המשפט העליון.

טענות העותרת

2. העותרת מפנה בעתירתה לסעיף 6ג(א) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 הקובע כי:

"בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים".

           נטען כי סעיף זה מטיל חובה על גופים ציבוריים, ובכלל זה על מערכת בתי המשפט, ליתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים במגוון סוגי המשרות והדרגים.

3. העותרת מציינת כי בבית המשפט העליון מכהנות היום ארבע שופטות מתוך 15 שופטים, וכי ברשימת המועמדים לתפקיד שפיטה בבית המשפט העליון, המונחת בפני הוועדה לבחירת שופטים לקראת ישיבת הוועדה ביום 22.2.2018, ישנן חמש מועמדות בלבד מתוך 25 מועמדים (להלן: הרשימה הנוכחית). לטענת העותרת, שיעורים אלו, של כ-27% שופטות מקרב שופטי בית המשפט העליון  ו-20% מועמדות מקרב כלל המועמדים לכהונת שופט בית משפט העליון, אינם מהווים ביטוי הולם לייצוגן של נשים, וכי המדובר באפליה מגדרית הסותרת את הוראות הדין ואת ההלכה הפסוקה.

4. עוד נטען כי על-פי ההלכה הפסוקה והנחיית היועץ המשפטי לממשלה, "ייצוג הולם למגזרים מסוימים, מספר 1.1503", משמעות הביטוי "ייצוג הולם" היא ייצוג שוויוני לשני המינים, אלא אם מאפייניו של התפקיד או הגוף מחייבים יחס אחר או אם קיימים קשיים במציאת מועמדות בעלות כישורים נדרשים. לטענת העותרת, המאפיינים של שופטי בית המשפט העליון אינם מצדיקים את החרגת התפקיד מחובת השוויון המגדרי הקבועה בדין. כן נטען כי קשה להלום טענה לפיה לא ניתן למצוא בקרב שופטות בתי המשפט השונים, בכירות מערכת המשפט בפרקליטות ובשירות המדינה בכלל, נשות האקדמיה במשפט, ועורכות הדין הבכירות, ארבע מועמדות ראויות לכהונה בבית המשפט העליון. תמיכה בטענה זו מוצאת העותרת בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, לפיהם 46% מבין עורכי הדין בישראל היו נשים, ובדו"ח השנתי של משרד המשפטים לשנת 2016, לפיו כ-68% מהעובדים במשרד המשפטים הן נשים וכ-66% מהדרגות הבכירות במשרד המשפטים מאוישות על-ידי נשים. כן מפנה העותרת לדברי מנהל בתי המשפט בדיון בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת מיום 27.12.2016, בהם ציין כי מערכת בתי המשפט היא שוויונית, וכי: "בגדול – יש 51% ... כשעולים בערכאות היחס משתנה ... הרוב בשלום, בבתי הדין לעבודה. במחוזי הוא כמעט שווה, ובבית המשפט העליון פחות...". מנתונים אלה, כך נטען, עולה כי אין כל קושי מיוחד דווקא באיתור מועמדות בעלות כישורים נדרשים לכהונה כשופטות בבית המשפט העליון, בהשוואה לנדרש באיתור מועמדים בעלי כישורים נדרשים לכהונה כשופטי בית המשפט העליון.

5. עוד טוענת העותרת כי חברי הוועדה לבחירת שופטים לא פעלו באופן אקטיבי כדי לאתר די מועמדות מתאימות לתפקיד שופטות בית המשפט העליון. כן נטען כי על-פי הדין, בין שווים בכישוריהם, חייבת הוועדה לבחור בנשים, וכי בית משפט זה אינו יכול לפטור עצמו מהדין שהוא עצמו קבע.