שדה נ' עיריית אשקלון

פסק דין

1.העותר היה בעל הזכויות בנכס המקרקעין הידוע כחלקה 74 כגוש 1209 בשכונת "מגדל" באשקלון – המהווה מגרש בשטח רשום של 1768 מ"ר ועליו מבנה מסחרי (להלן – הנכס).

ביום 3.12.09 חתם העותר על הסכם למכירת הזכויות בנכס לשלושה רוכשים (להלן – הרוכשים). בהסכם הצהיר העותר כי הנכס חופשי מכל חוב, לרבות לרשות המקומית, ובס"ק 7 (ב) להסכם התחייב להמציא לרוכשים "אישור. מעירית אשקלון...המאפשר העברת הזכות בנכס לשם הקונים והמאשר את סילוק כל המיסים ותשלומי החובה לרשות המקומית...".

משפנה העותר לעיריית אשקלון ("המשיבה") לקבלת האישור הנ"ל (לפי סע' 324 לפקודת העיריות) נמסרה לו דרישת העירייה לתשלום "היטל סלילת כבישים" בסכום של 536, 237 ₪ אשר כנאמר, באותה הדרישה, הוטל מכוח חוק העזר אשקלון (סלילת רחובות) התשס"ג – 2003 (להלן – חוק העזר).

2.בעתירה זו תוקף העותר את חוקיות חוק העזר ואת דרישת התשלום. לטענתו, הרחובות שבגין סלילתם הוצאה לו דרישת התשלום טרם נסללו ואף לא הוחל בסלילתם ועל כן דרישת התשלום איננה בגדר "היטל" שהעירייה מוסמכת לחייבו בתשלומו אלא בגדר "מס" שהעירייה מתיימרת להטיל עליו – ללא הסמכה בדין.

לטענת העותר הוא לא נהנה ולא ייהנה כלל מסלילת הרחובות (הגובלים בנכס) – ומי שעתידים ליהנות מהסלילה, לכשתתבצע בעתיד, אלו הרוכשים, ועל כן מן הדין שדרישת התשלום תופנה על ידי העירייה אליהם.

העירייה טוענת לעומתו כי חוק העזר דנן (משנת 2003) מתבסס על "שיטת ההיטל" שהחליפה את "שיטת ההשתתפות" שעמדה ביסוד חוק העזר הקודם (משנת 1967).

בעוד שעפ"י "שיטת ההשתתפות" הוטלו היטלי הסלילה על בעלי הנכס הגובלים בכביש הנסלל בהתבסס על ממשקי הגבול (שבין הכביש הנסלל לנכס) – הרי שעפ"י "שיטת ההיטל", סכום כלל עלויות סלילת הכבישים בעיר מחולק בכלל שטחי הקרקע לבנייה ובזכויות הבנייה בעיר באופן בו "המנות המתקבלות מהוות את שיעור ההיטל לכל מ"ר שטח קרקע ולמ"ר שטח בנייה" ומנות אלה מוכפלות בשטחי הקרקע ושטח הבנייה המותרים בכל מגרש.

"שיטת ההיטל" מנתקת איפוא את הזיקה הבלעדית (לעניין חישוב ההיטל) בין המגרש, נשוא החיוב, לכבישים הנסללים לאורך גבולותיו ומבססת את ההיטל וחישובו על הנוסחה הכוללת האמורה.

3.ככל שטרונייתו של העותר מכוונת נגד "שיטת ההיטל" שבבסיס חוק העזר דנן (משנת 2003) ולטענתו כי שיטה זו כמוה כהטלת מס ללא הסמכה ולא הטלת היטל סלילה מכוח סעיף 251 לפקודת העיריות – הדברים כבר נדחו, נפסקו ונתבארו עוד בע.א. 4435/92 (פד"י נב (3) 321) ולאחרונה שבו ונתאשרו בע.א. 13/09 א.ר.י מזרחי ובניו בנייה בהשקעות בע"מ ואח' נ. עיריית בת-ים (פסה"ד מיום 18.7.11 – טרם פורסם).

4.טענתו הנוספת של העותר הינה כי הואיל וטרם הוחל על ידי העירייה בעבודות הסלילה בפועל (קודם להסכם מכירת הנכס לרוכשים בדצמבר 2009) – הרי שגם עפ"י "שיטת ההיטל" – עדיין נעדרת זיקה כלשהי בין הנכס, כל עוד היה בבעלותו, לבין היטל הסלילה שהוטל עליו.

דא עקא, טענתו זו מנוגדת למעשה לראציונל שבבסיס שיטת ההיטל המוגדרת לעיל.

העותר מוסיף כי בטענתו זו מבקש הוא לסמוך על פסיקת ביהמ"ש העליון בע.א. 889/01 אל עמי ייזום והשקעות בע"מ נ. עיריית ירושלים (פד"י נז (1) 340).

לזאת נעיר כי הספק שעורר ב"כ השופט י. אנגלרד בפסק דינו באותו העניין באשר לאפשרות היות היטל הסלילה בבחינת הטלת מס על ידי העירייה ללא הסמכה – נותר באותו פסה"ד בדעת יחיד וגם זאת באמרת אגב בנסיבות אותו העניין.

כמפורט לעיל, בשורת פסקי דין של ביהמ"ש העליון – והאחרון שבהם ע.א. 13/09 הנ"ל (מיום 18.7.2011) נקבע מפורשות כי "שיטת ההיטל" העומדת בבסיס חוק העזר דנן (משנת 2003) הינה לגיטימית והיטלי הסלילה הנקובים על פיה אינם בבחינת הטלת מס על ידי הרשות המקומית ללא הסמכה אלא הטלת היטל מכוח ההסמכה האמורה שבפקודת העיריות.

עוד נוסיף כי השאלה שנבחנה בע.א. 889/01 הנ"ל עסקה בדרישת היטל סלילה שנים רבות לאחר שהושלמו עבודות הסלילה, עבודות שהושלמו עוד בטרם רכש בעל הנכס את נכסו. בעניין דנן, השאלה הינה אחרת לחלוטין – לאמור, הרשאית עירייה לדרוש היטל סלילה (עפ"י חוק עזר הנסמך על שיטת ההיטל) לאחר שהוכנו ואושרו תוכניות הסלילה ובטרם החלו עבודות הסלילה בפועל בשטח. על כן, אין הנדון דומה לראיה.

5.בעניין דרישת התשלום דנן נסמכת העירייה על הוראת סעיף 1 לחוק העזר ולפיו אחת החלופות לתחילת "סלילת רחוב" הינה:

"(1) הכנת תוכניות לסלילת רחוב ואישורן".

כמפורט בנספח "א" לתגובת המשיבה, הכינה העירייה את התוכניות הנדרשות לסלילת הרחוב הגובל בנכס וקיבלה לתוכניות אלה את אישור הוועדה המקומית ואף את אישור רשות התמרור המרכזית (נספח "ב" לכתב התגובה). כל זאת, זמן ניכר בטרם מכר העותר את זכויותיו בנכס.

לא מצאתי טענה של ממש בפי העותר לשלילת חוקיותה או מקור הסמכתה של העירייה לקבוע נקודת ציון זו של השלמת התוכניות ואישורן כ"תחילת העבודות" לצורך התגבשות ההסמכה לגביית ההיטל ויצירת מועד החיוב עפ"י החלופה שבסעיף 4 (א) (1) לחוק העזר.