שדה נ' כהן

פסק דין

פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984; זאת כהסכמת הצדדים כפי שזו באה לידי ביטוי בדיון בפני מותב זה מיום 07/09/09.

כמתחייב מאותה הסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, הגישו הצדדים, כל אחד בתורו, סיכום טענותיו בכתב אליו צורפו מסמכים רלבנטיים.

תחילתה של התביעה בבקשה לביצוע שטר בסך כולל של 6,187 ₪. בבסיס הבקשה לביצוע שטר עמדו חמישה שיקים ע"ס 1,237 ₪ ,כל אחד, בזמני פירעון שונים. שיקים אלה הפקידה הנתבעת בידי התובעת לצורך תשלום שכר דירה, כפי המתחייב מהסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים ביום 29/08/07 .

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר. לטעמה של הנתבעת, לא היתה מצידה הפרה כלשהי להסכם השכירות. הנתבעת עמדה בתשלומי שכר הדירה החודשיים והשיקים נפרעו במועדם. הוויכוח בין הצדדים היה סביב גובה חוב המיסים והארנונה בגינו יש לחייב את הנתבעת כאשר כל צד טוען לסכום אחר ולהסכמה אחרת.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי, קיבלה היא שני מכתבי התראה מטעם התובעת לפיהם נדרשה לפנות את הדירה בטענה להפרת ההסכם. הנתבעת שלחה מכתב תשובה והבהירה את עמדתה.

בהמשך, ולדרישת התובעת, כך לדידה של הנתבעת, פינתה היא ביום 07/01/08 את הדירה. באותו מעמד פנתה היא לתובעת וביקשה לסלק את יתרת חובה, אותו היא העמידה נכון לאותו מועד על סך 818 ₪ עבור חשמל, מים וארנונה. התובעת סירבה לקבל את הסכום.

כאן המקום לציין, כי במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע שטר, וכתנאי לקבלת ההתנגדות, שילמה הנתבעת את הסך 818 ₪ - שאינו שנוי במחלוקת – לידי התובעת (ראה פרוטוקול דיון מיום 09/03/09).

הנתבעת, עם פינוי הדירה, ביטלה את יתר השיקים אשר מסרה בידי התובעת עם חתימת ההסכם. התובעת מצידה, הגישה חמישה מאותה שיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל – הם העומדים בבסיס תביעה זו - בטענה כי, בהתאם להוראות הסכם השכירות הנתבעת התחייבה לשלם את דמי השכירות עבור כל התקופה או לחילופין, לדאוג לשוכר חלופי. משלא עשתה כן, חייבת היא להמשיך ולשלם את דמי השכירות המגיעים ממנה.

כאן המקום לציין כי, לא נטען ולא הוכח על ידי מאן דהוא שמא הדירה הושכרה לשוכר חלופי אותה תקופה או שעמדה ריקה!

ברור שהנתבעת מתנגדת בטענה, כי לא היתה הפרה מצידה שתחויב בגינה, כפי המובא לעיל, והיא פינתה את הדירה כדרישת התובעת. הנתבעת אף טענה כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מהפינוי המוקדם ובגין כך הגישה היא כתב תביעה נפרד כנגד התובעת (תביעה זו נמחקה, לבקשת הנתבעת כאן, מבלי שהדבר יחייב לצורך תביעה זו – ראה פרוטוקול הדיון מיום 07/09/09).

כאמור, הצדדים הסכימו להסמיך את ידיו של בית המשפט להוציא מלפניו פסק דין על דרך הפשרה לאחר הגשת סיכומים מטעם הצדדים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאחר עיון בכל המסמכים הרלבנטיים אשר הונחו בתיק בית המשפט, מסקנתי היא דין התביעה להידחות, וכך אני עושה. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי הדחיה הינה מעבר לתשלום הסך 818 ₪ אשר כבר נפרע על ידי הנתבעת, כפי המובא לעיל.

בנסיבות העניין, ומאחר והצדדים השכילו לסיים את המחלוקת ביניהם על דרך הפשרה, איני מוצא נכון לחייב מי מהצדדים בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

הנה כי כן, אני מורה על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות.

הפיקדון ע"ס 1,000 ₪ אשר הופקד על ידי הנתבעת בקופת בית המשפט, יוחזר לידיה באמצעות בא כוחה.

כמו כן, וכהתחייבות בא כוח התובעת בפרוטוקול הדיון מיום 07/09/09, אני מורה לתובעת להחזיר את השיקים המקוריים לידיו של בא כוח הנתבעת.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: