שדה נ' ויצמן ואח'

פסק דין

מכוח ההחלטה מיום 16.3.11 – התובענה נדחתה.

הצדדים הגישו את טענותיהם ביחס להוצאות.

בקצירת האומר יצוין כי הנתבעים טענו כי התובע היה צריך להגיש את התביעה נגד החברה ולא נגד הנתבעים שהם דירקטורים בה, והמנכ"ל שלה, כי החברה היא שצריכה לשאת בהשלכות התנהלות הנתבעים ולשלם לתובע את הוצאותיו. עוד נטען כי התובע בקש לקבל מידע שלא עסק בעסקאות בעלי ענין, וכי לאחר הגשת הבקשה, התובע קבל את המסמכים והמידע שהתבקש על ידיו. עוד טענו הנתבעים כי היה על התובע לפנות תחילה להליך של בוררות, וכי היה על התובע כתנאי להגשת הבקשה, לדרוש כינוס של ישיבת דירקטוריון.

התובע טען כי הנתבעים לא חלקו למעשה על זכותו לקבל את המידע, אלא כל טענותיהם הן טענות "פורמליסטיות ופרוצדוראליות" (ועל פי הטענה אף חסרות בסיס) כגון שהתובע היה צריך להגיש את הבקשה כנגד החברה, כי התובע היה צריך לפנות לבוררות, או כי המידע כבר נמסר לתובע. אולם, המידע נמסר לתובע לטענתו רק לאחר שהוא נאלץ להגיש את הבקשה לקבלת מידע, ולאחר שנאלץ לשאת בהוצאות המשפטיות הכרוכות בהגשת בקשה כזו.

לטענת התובע, החברה פועלת באמצעות הדירקטורים, והם היו חייבים לקיים את חובותיהם ולמסור לתובע את המידע. הוא טען כי הבקשה לא היתה מיותרת – בין אם העסקאות אודותיהם התבקש המידע היו עסקאות בעלי ענין ובין אם לאו.

הוא טען עוד כי לא היה עליו לפנות לבוררות לאור הנימוקים שהועלו על ידיו במסגרת התשובה לבקשת הנתבעים לעיכוב הליכים. אף אם היה על התובע לפנות לבוררות, אין בכך להשליך על שאלת ההוצאות, משום שאף לו היה התובע פונה לבוררות, הוא היה זכאי לקבל שיפוי בגין הוצאותיו. לא היה גם מקום, לפי הטענה, לכנס אסיפת דירקטוריון, משום שלכינוס כזה לא היתה תכלית ותוחלת לאור עמדת המשיבים.

לאחר עיון בטענות הצדדים, ומאחר והתביעה לא נדונה לגופה – מחד גיסא, אולם מאחר שהתובע נאלץ להגישה כדי לקבל את המידע שהתבקש על ידיו – מאידך גיסא, אני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד בהוצאות התובע בסכום כולל של 7,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: