שדה גרובר נ' יעקובי ואח'

פסק דין

1.התובעת הגישה "תביעה לגילוי חשבונות", ובה ביקשה לצוות למדינה-משרד הביטחון (להלן: משרד הביטחון) "לגלות את כל החשבונות הנוגעים ל'קצבת שאירים לאלמנה' המשולמת ביחס למנוח דב שדה, שנשא בחייו ת"ז 0315825 (להלן: המנוח)" אשר לאורך השנים היה איש-קבע בצבא הגנה לישראל.

התובעת והמנוח היו נשואים זה לזה כשלושים שנה. חיי הנישואין עלו על שרטון והגיעו לקִצם עם גירושי בני-הזוג.

2.ברקע לתובענה למתן חשבונות - הסכם הממון מיום 8.12.91 שהושג בין התובעת לבין המנוח, אשר קיבל תוקף של פסק דין. הסכם זה הושג בסיועם הנתבע 1 (להלן: עו"ד יעקובי) אשר ייצג את התובעת, ושל בא כוח המנוח. ביום 1.1.92 אישר בית-המשפט-המחוזי בחיפה את הסכם הממון ונתן לו תוקף של פסק-דין.

בהסכם הממון הסכימו בני-הזוג כי לאחר פטירת המנוח תהא זכאית התובעת לקבל "הקצבה החודשית של הבעל מצה"ל ("להלן: הקצבה"), שהיתה משתלמת לאישה אילו היתה אשתו בפועל בעת פטירתו, תשולם לאישה אם היא תהיה בחיים בעת פטירת הבעל, ותשלום לה כל ימי חייה, ואולם אם האישה תמות חס וחלילה לפני הבעל או אחרי מותו, הרי הקצבה תשתלם למי שהבעל יורה. הבעל מצהיר בזה שביום אישור הסכם זה כפס"ד אין שום הוראה במשרד הביטחון הסותרת את הוראות סעיף זה. הבעל מתחייב שלא ליתן שום הוראה הסותרת את האמור והמתחייב על ידו בסעיף זה".

3.לפי הנטען בכתב התביעה, עם פטירת המנוח פנתה התובעת לשלטונות צה"ל כדי לקבל את הקצבה. או-אז התברר לה כי בהתאם להוראות חוק שירות הקבע בצבא-הגנה-לישראל (גמלאות) [נוסח משולב] תשמ"ה-1985 אינה זכאית לקצבה. יוער, כי מאז החתימה על הסכם הממון ואישורו לא השתנה המצב המשפטי.

4.בכתב תביעתה גוללה התובעת את נסיבות עריכת הסכם הממון ואישורו, ואת אשר אירע לאחר פטירת המנוח ודחיית תביעתה לקצבה. כן פירטה מעשים ומחדלים שמייחסת לעו"ד יעקובי ולמדינה (בשני כובעיה: כמשרד הביטחון וכאחראית למעשים רשלניים של הרשות השופטת). עם זאת כאמור, בתביעתה זו תובעת מתן חשבונות בלבד ומאת משרד הביטחון בלבד. לפי הנטען, עם קבלת חשבונות בנוגע לקצבת המנוח תתאפשר לתובעת לפרט את עילות התביעה כדבעי ולכמת את תביעתה לתשלום פיצויי נזיקין שהיא מתעתדת להגיש נגד שני הנתבעים.

5.עו"ד יעקובי, אשר נתבע אף הוא בהליך דנן ברם לא נתבקש נגדו סעד כלשהו, הגיש בקשה למחיקת התובענה נגדו על הסף. בפסק הדין החלקי מיום 17.12.12 נמחקה התובענה נגדו.

לפיכך נותרה התובענה למתן חשבונות תלויה ועומדת נגד משרד הביטחון בלבד.

באי כוח הצדדים הסכימו כי אכריע בסוגיה אם רשאית התובעת לסעד של מתן חשבונות על סמך הנתונים העולים מכתבי הטענות.

6.יודגש שוב, העובדות המפורטות בכתב התביעה שעניינם מעשים ומחדלים המיוחסים לרשות השופטת (ולעו"ד יעקובי) אינן אלא חומר רקע להליך דנן, והמקום לדון בהן יהא בהליך עתיד לבוא שיוגש (אם יוגש).

7.נפסק לא אחת, כי תביעה למתן חשבונות מתנהלת (על-פי-רוב) בשני שלבים - "...בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. במידה ובית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים. רק לאחר מכן ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות. (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 (1997) (להלן: עניין מועצת הפירות); רע"א 7220/09 יציל פיננסים בע"מ נ' כהן ([פורסם בנבו], ניתן ביום 24.11.2009)."

ברע"א 8266/11 יו. בי. אם ואח' נ' מעוז נסיעות בע"מ ו-10 אח' מפי כבוד המשנה לנשיא השופטת נאור (לא פורסם) [16.8.12]. להלן: פרשת יו. בי. אם.

עוד נפסק כי "על מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות (ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום, פ"ד נא (4) 811, 819 (1997); ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3) 570, 584 (1992); ע"א 4087/04 מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], ניתן ביום 8.9.2005))." שם, בפרשת יו. בי. אם.

8.האם קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין התובעת לבין משרד הביטחון, המצדיקה להורות על מתן חשבונות? ההלכה הפסוקה הכירה בסוגים של מערכות יחסים המצדיקות להורות על מתן חשבונות. כך, נפסק כי "כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות..." קמה הזכות לבקש חשבונות (שם, בפרשת יו. בי. אם. כן ראה את הפסיקה המאוזכרת שם).

אין חולק כי הרשימה האמורה אינה רשימה סגורה, ויתכנו מערכות יחסים אחרות שיצדיקו אף הם מתן חשבונות.

9.אין חולק כי במקרה דנן אין בין התובעת לבין משרד הביטחון מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות. השאלה היא אם עלה בידי התובעת להצביע על מערכת יחסים מיוחדת אחרת שבגינה זכאית למתן חשבונות.

לטענת התובעת היא זכאית למתן חשבונות מאחר שמשרד הביטחון התרשל כלפיה בכך שלאחר שהועבר לידי שלטונות צה"ל העתק מהסכם הממון אשר קיבל תוקף של פסק דין, לא העמידה אותה מפני המצב המשפטי לאשורו ולא הבהירה לה כי לנוכח הוראות חוק שירות הקבע בצבא-הגנה-לישראל (גמלאות) [נוסח משולב] תשמ"ה-1985 לא ניתן יהא לקיים את פסק הדין. מצב זה יצר לטענתה יחסי נאמנות או שליחות בינה לבין משרד הביטחון.

דין טענה זו להידחות. בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4) 337 [1997] התעוררה שאלה דומה, וכך אמר בית המשפט בעמוד 346:

"צודקת אפוא המועצה בטענתה הכללית כי לא הרי חובת הנאמנות המוטלת על רשות ציבורית כנאמן הציבור כמערכת יחסי נאמנות הקמה במשפט הפרטי על בסיס קנייני, על בסיס שותפות או על בסיס יחסים מיוחדים אחרים. בכל אחד מהיחסים השונים, שונים מהותה והיקפה של חובת הנאמנות, אולם אין מניעה שבנסיבות מסוימות תהיה רשות ציבורית חייבת כלפי אדם מסוים כנאמן "פרטי", וייקבעו באותו עניין יחסי הנאמנות המוכרים מתחום המשפט הפרטי (השוו בג"ץ 2832/96 בנאי ואח' נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ואח' [6], בעמ' 592)."