שגיר נ' אבוטבול ואח'

פסק דין

שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לגב' היליה שגיר (להלן: "היליה") ולגב' אבוטבול גלית (להלן: "גלית"), בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.06.10, בה היו מעורבים רכבה של היליה המבוטח על ידי חב' הביטוח שומרה ורכבה של גלית המבוטח על ידי חב' הביטוח אליהו.

היליה טענה בתביעתה כי בעת שנסעה בנתיב השמאלי ברח' סוקולוב בנהריה, שהינו כביש חד סטרי, רכבה של גלית ביצע פניה שמאלה מהנתיב הימני לכיוון רח' הנרייטה סולד והתנגש ברכבה.

גלית טענה בתביעתה כי בעת שפנתה שמאלה מכביש חד סטרי הגיח משמאלה רכבה של היליה מאחור ופגע עם חלקו הקדמי ימני ברכבה של גלית בחלקו הקדמי שמאלי.

שמעתי את שתי הנהגות במהלך ישיבת היום. כן שמעתי את עדותו של אלדר אבוטבול, בעלה של גלית, שלא היה עד ראייה לתאונה אך הגיע למקום מיד לאחריה, וטען כי ראה במו עיניו כיצד עמדו הרכבים לאחר התאונה (בטרם הוזזו ממקומם).

כן הוצגו בפניי תמונות צבעוניות, של שני הרכבים.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים, ולאור מיקום הפגיעות בשני הרכבים, אני קובעת כי התאונה התרחשה כאשר היליה עקפה את גלית מצד שמאל, בכביש חד סטרי שאמנם הינו רחב למדיי, אך אין בו קו הפרדה המאפשר לשני רכבים לנסוע במקביל, ובעת שגלית פנתה שמאלה לכוון רחוב הנרייטה סולד מימינה של היליה.

מיקום הנזקים ברכבים מלמד כי הפגיעה ברכבה של גלית היתה במוקד ימני שמאלי בעוד שהפגיעה ברכבה של היליה הינו בחלק אחורי ימני. מיקום הפגיעות הנ"ל מלמד כי רכבה של היליה הקדים את רכבה של גלית וזאת בשים לב לכך שהפגיעה ברכבה של היליה היא בחלק האחורי של רכבה.

אין לקבל את גרסתה של גלית כאילו מיקום הפגיעה ברכבה של היליה בשל התאונה, היה במוקד קדמי ימני ולא במוקד ימני אחורי. רכבה של היליה נבדק על ידי שמאי כבר ביום התאונה ומהתמונות שצולמו על ידי השמאי עולה כי מיקום הפגיעה הינו במוקד אחורי ולא במוקד קדמי.

גרסתה של גלית ושל בעלה אלדר, לפיה לאחר ההתנגשות עמדו הרכבים באופן שהחלק הקדמי שמאלי של רכבה של גלית היה צמוד לחלק הימני קדמי של רכבה של היליה, נסתרת בעדותה של היליה אשר ציינה בפניי כי כשהגיע בעלה של גלית למקום היא כבר הזיזה את רכבה מהכביש. עוד יש לציין כי גלית לא הציגה תמונות של רכבה של היליה או כל ראיה אובייקטיבית אחרת התומכת בגרסתה שרכבה של היליה נפגע במוקד ימני קדמי, כפי שהיא טוענת.

עוד יש לציין כי גלית צירפה לכתב הגנתה תשריט שערך בעלה אשר נשלח לסוכן הביטוח שלה. מתשריט זה עולה כי מיקום הפגיעה ברכבה של היליה לא היה בחלק הקדמי של רכבה כפי שטען בעדותו בפניי. מהתשריט שערך בעלה של גלית, אף עולה כי היליה נסעה כברת דרך משמעותית, בצד שמאל של הכביש, לפני שרכבה של גלית פגע בה, ואם כך, כיצד לא הבחינה בה גלית, שעה שפניה היו מועדות שמאלה ? !

אמנם, אלדר, בעלה של גלית לא היה נוכח במעמד התאונה אך יש להניח כי ערך את התשריט לאור העובדות שנמסרו לו ע"י גלית. יתר על כן, אלדר העיד כי ראה במו עיניו כי חלקו הקדמי ימני של רכבה של היליה היה צמוד לחלקו הקדמי שמאלי של רכבה של גלית. התשריט שערך בכתב ידו, אינו תואם את גרסתו זו ולכן פוגם במהימנות גרסתו ואף מחזק את גרסתה של היליה.

לאור הממצאים העובדתיים שקבעתי, אין ספק כי לשני הצדדים אחריות לקרות התאונה.

היליה נהגה בחוסר זהירות כאשר עקפה את גלית בכביש חד סטרי שאין בו קו הפרדה המעיד שיכולים לנסוע בו במקביל שני רכבים.

מאידך גיסא, גם גלית הפרה את חוקי התעבורה ונהגה בחוסר זהירות, הן משום שלא הבחינה בהיליה, למרות שהאחרונה כבר כמעט והשלימה את העקיפה שלה מצד שמאל (כך עולה ממיקום הפגיעות ברכבים), והן משום שפנתה שמאלה שלא מצד שמאל של הכביש בניגוד להוראת סעיף 43 לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961 הקובע כי נוהג הרכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו-

"(1) מכביש חד סטרי- כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;".

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, אני מחלקת את האחריות לתאונה בחלקים שוים בין שני הצדדים.

לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעים בת.א. 40368-10-10 ,יחד ולחוד, במחצית מנזקיהם המוכחים של היליה, בסך של 5,665 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום, בתוספת האגרות נשוא תיק זה כשהן משוערכות ממועד תשלומן ועד היום ועד היום וכן בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 849 ₪.

כן הנני מחייבת את הנתבעים בת.א. 12435-02-12, יחד ולחוד, במחצית נזקיה המוכחים של גלית, בסך של 2,377.5 ₪ (4755 ₪/2) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום, בתוספת אגרת פתיחת ההליך כשהיא משוערכת ממועד תשלומה ועד היום, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 849 ₪.

החיובים ההדדיים דלעיל ישולמו תוך 30 יום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.