שגב ואח' נ' סויסה ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים והעד מטעם התובעים ועיינתי בתמונות הנזק, ניתן בזאת פסק דין תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

התובע 1 העיד ביחס לקרות האירוע, כמו כן, זומן להעיד עד נוסף מטעם התובע, אדם אשר עבד עם התובע וישב במונית בעת קרות האירוע במושב האחורי באמצע.

גם אם אניח לטובת הנתבעות כי אין המדובר בעד אובייקטיבי, דהיינו, עד נייטרלי לחלוטין שבמקרה נקרא בדרכו לאזור האירוע, עדיין מדובר בעד נוסף שהיה בזמן קרות האירוע ואשר לטענתו ראה את האירוע בזמן אמת כאשר כלי רכבה של הנתבעת מגיע מולו, לתוך נתיב הנסיעה של התובעים.

התובע 1 צילם את מקום האירוע, שני הנהגים העידו כי הם מכירים את המקום, זהו מקום עבודתם והם נוסעים שם יום יום, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה לפיה, ביקש נהג המונית – התובע 1 לפנות שמאלה, כאשר בעת שהוא מבצע את הפניה עליו לחלוף ע"פ נתיב נסיעתה של הנתבעת 1.

שני העדים מטעם התובעים, בעניין זה כאמור יש לכל הפחות ליתן משקל נמוך יותר לעד הנוסף, יחד עם זאת, על ביהמ"ש להתייחס לגרסאות שני העדים וככל שהגרעין באשר לקרות האירוע בשתי הגרסאות, הוא גרעין זהה, על ביהמ"ש ליתן לכך משקל.

במיוחד יפים הדברים, כאשר לא עלה בידי הנתבעות לסתור את הגרסה, יתרה מכך, בראות עיני היה מקום לצרף את תמונות הנזק כפי שנגרמו לנתבעת 1 בכלי רכבה, כאשר זו טענה שהנזק אצלה אף היה גבוה יותר מהנזק של התובעים ואף האשם, לקרות האירוע כפי שהיא רואה אותו, רובץ לפתחם של התובעים.

מהתמונות של מקום האירוע עולה כי מספר מטרים מועט לפני הפניה שמאלה, ישנו אי תנועה, בכיוון הנסיעה של נהג המונית, ממש לפני הפניה שמאלה, כך שוודאי שכאשר נהג המונית נוסע בנתיב הזה לא היתה שום סיבה שהנהג יסטה ויסע בנתיב השמאלי, הנתיב שממול, כפי שהעידה הנתבעת 1.

לא יכולה להיות מחלוקת, כך עולה מטופס ההודעה של הנתבעת 1 ומעדותה, כמו גם מעדותם של התובעים, כי בעת קרות האירוע נהג המונית היה בעצירה מוחלטת, כעת נשאלת השאלה האם כבר החל לבצע את הפניה שמאלה, כפי שטענה הנתבעת 1 או שמא היה במצב שטרם החל לבצע את הפניה, דהיינו, בכיוון נסיעה ישר.

שני הנהגים העידו כי נהג המונית טרם החל את הפניה, לטענת הנתבעת 1, כפי שהעידה בתחילת עדותה, מאוד קשה במקום האירוע לזהות את שני הנתיבים ואת המרווח ביניהם וככל הנראה נהג המונית נסע ועמד באמצע הנתיב שלה.

למקום, כך לטענת הנתבעת 1 הגיעו שניהם ביחד, כאשר הנתבעת 1 נוסעת במהירות איטית באופן יחסי למקום האירוע ולפניה נוסעים כלי רכב נוספים.

לכאורה בפני ביהמ"ש שתי גרסאות, יחד עם זאת, גם כאשר ישנם שתי גרסאות על ביהמ"ש לבחון האם ישנם ראיות נוספות אשר יש בהם כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת, בתמונות הנזק כפי שצורפו ע"י התובעים, כאמור לא צורפו כל תמונות ע"י הנתבעות, עולה כי הנזק בכלי רכבו של התובע הינו, ברובו מתחיל דווקא מאמצע כלי הרכב, דהיינו היכן שממוקם המספר לשמאלה – עניין זה מתיישב יותר עם גרסת התובעים מאשר עם גרסת הנתבעת 1, שהרי אם החל בפניה שמאלה הרי שאז דווקא חלקו הימיני של המונית היה נמצא בנתיב הנסיעה של הנתבעת 1 ואולם שם אין כלל כל נזק ואם עמדה המונית במצב של עצירה כשהיא עומדת במצב ישר, הרי שגם אז לטענת הנתבעת 1 המפגש בין שני כלי הרכב היה בחלק השמאלי של המונית ובחלקה השמאלי קדמי של הנתבעת 1 – דבר זה אינו מתיישב עם מוקד הנזק העיקרי, כפי שזה עולה מהתמונות שצולמו וכפי שהעידה הנתבעת 1 בעדותה לפיה, היו קימוטים במונית באמצע החלק הקדמי של המונית.

גם הנתבעת 1 העלתה תהיות ביחס למיקום הנזק אצל המונית, יחד עם זאת, לטענת התובעים זה הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע התאונה, ובהעדר כל ראיה לכך שהנזק היה קודם לקרות האירוע, הנני מעדיפה את עדותם של התובעים על פני עדותה של הנתבעת 1 וקובעת כי על האחרונים לשלם לידי התובעים ביחד ולחוד סך של 4,681 ₪ עבור הנזק הישיר, אגרה בסך 337 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ט ניסן תש"ע, 13/04/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה