שבתאי נ' פלאפון

פסק דין

זוהי תביעה קטנה ע"ס 4,500 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, על ידי הנתבעת, בגין הפסד הכנסות ועוגמת נפש.

על פי הנטען בכתב התביעה, במכשירי הטלפון הניידים בהם החזיק התובע התגלו בעיות של קליטה, ושיחות טלפון שהיו מיועדות להתקבל למכשירי הטלפון הניידים שברשות התובע נכנסנו למענה הקולי. בעקבות התקלה הנ"ל, ניגש התובע למרכז השירות של הנתבעת כעשר פעמים ובכל אותם הפעמים נעשה על ידי הנתבעת, באמצעות נציגיה, ניסיון לשכנע את התובע לרכוש מכשירי טלפון חדשים, חכמים.

בנוסף, טען התובע בכתב תביעתו, כי כל המרכזיות אצל הנתבעת קרסו וכתוצאה מכך התובע הפסיד שבוע עבודה ורווח צפוי של 2,000 ₪.

הנתבעת, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כנגד התביעה הכחישה את טענות התובע ועתרה לדחיית התביעה.

נטען על ידי הנתבעת כי התביעה חסרת בסיס עובדתי או משפטי וכי מאחוריה עומד ניסיונו של התובע להתעשר על חשבונה של כדין. לגופם של הדברים נטען כי הנתבעת כי התובע התקשר בהסכם לאספקת שירותים סלולריים במסגרתו קיבל חינם, ללא תשלום, שני מכשירים חדישים ומתקדמים במסגרת תוכנית המיועדת לעובדי 'אגד'. על ידי התובע נעשה שימוש בשני המכשירים הנ"ל באופן תקין וסדיר מעל לשלוש וחצי שנים ולשביעות רצון התובע. ככל שהיו תקלות ונזקים במכשירים הרי שהמדובר בבלאי סביר של המכשירים ולא ברור על מה מלין התובע.

בנסיבות העניין, ומקום בו לא עלה בידי התובע לבסס טענתו לקיומה של התרשלות מצד הנתבעת לא כל שכן להציג כל פירוט או ראיה לעניין חישוב הסכום הנתבע, הרי שדין תביעתו להידחות.

במהלך הדיון שהתקיים לפני היום שמעתי את עדותו של התובע.

כמו כן נשמעו לפני סיכומי טענותיהם של בעלי הדין.

בתום שמיעת העדות והסיכומים שוכנעתי כי הדין התביעה להידחות.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

טענות התובע להתרשלות מצד הנתבעת לא הוכחו על ידי התובע כדבעי. בידוע, על התובע, בהיותו המוציא מחברו, רובץ נטל ההוכחה וכפי שצויין לעיל בידי התובע לא עלה להרים את הנטל הרובץ לפתחו.

עלה מחומר הראיות אשר הונח לפני כי מכשירי הטלפון הניידים שעליהם מבסס התובע את תביעתו, היו ברשות התובע במשך למעלה משלוש שנים שבמהלכם ביקר התובע במרכזי השירות של הנתבעת 6 פעמים בלבד (ראה בעניין זה במוצג נ/1).

על פניו נראה כי מדובר במספר לא חריג של ביקורים, לצורך תיקון 2 מכשירי טלפון במשך תקופה העולה על שלוש שנים, ובכל מקרה לא ניתן לקבוע, על יסוד חומר הראיות שהונח לפני, כי התקלות שאירעו במכשירים והצריכו עריכת התיקונים, נגרמו באשמתה של הנתבעת.

באשר לטענתו הנוספת של התובע לעניין תקלה בהוצאת שיחות, הרי שעלה מטיעוני הנתבעת כי התקלה נמשכה לכל היותר כשלוש שעות, בשעות הערב, וכי היא תוקנה באופן מיידי.

בעניין התקלה הנ"ל לא עלה בידי התובע לשכנעני כי גרמה לתקלה האמורה התרשלות מצד הנתבעת.

בכל מקרה, לא עלה בידי התובע להוכיח טענתו להתרחשות נזק כלשהי, וודאי שלא הנזק הכספי הנטען על ידו במסגרת תביעתו. טענות התובע לעניין זה לא הוכחו כנדרש ובנסיבות העניין לא די במכתבו של מעסיקו שלא נחקר לפני. כמו כן, לא די בהפנייה שנעשתה על ידי התובע לשני שיקים ע"ס 3,000 ₪ כל אחד, בשעה שבידי התובע לא עלה להוכיח מה גובה הכנסתו אלמלא התקלה ובכמה פחתה זו, לדבריו, בעקבות התקלה הנטענת.

עצם העובדה כי התובע אישר בחקירתו הנגדית כי לעיתים עומדת הכנסתו בחודש רגיל על אותה הכנסה שהתקבלה אצלו בחודש שבו אירעה התקלה הנטענת, אומרת דרשני.

על יסוד האמור, שוכנעתי כי אין מקום להיעתר לבקשה ובנסיבות העניין הריני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאת המשפט בסך 500 ₪.