שבתאי נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א (כב' השופטת גלית אוסי – שרעבי) בתיק 01/08/0009228, מיום 18/11/12 ולפיו הושת על המערער קנס בסך 60,000 ₪.

2.המערער הוא הנאשם 1.

המערער והנאשמים האחרים הורשעו, עפ"י הודאתם, בעשיית שימוש חורג ללא היתר. עבירה לפי סעיפים 145 ו- 204 (ב) לחוק התכנון והבנייה.

3.עפ"י כתב האישום והכרעת הדין, השימוש המותר עפ"י ההיתר בקומת המרתף של הבניין נשוא כתב האישום הוא לחדרי משחקים, כשבפועל נעשה שימוש בשתי היחידות בקומה זו לצרכי מגורים.

בקומת הקרקע של הבניין, השימוש המותר עפ"י ההיתר הוא לפרוזדור כניסה לבניין, והשימוש בפועל היה לשימוש לשני משרדים.

בקומה הראשונה של הבניין השימוש המותר הוא כלובי לבניין.

בפועל, נעשה שימוש בשתי היחידות בקומה זו לצרכי מגורים.

4.במסגרת הטיעונים לעונש, הוגשה חוות דעת שמאי מקרקעין מיום 6/7/07 ע"י המאשימה, וזאת לעניין היטל השבחה בגין השימוש החורג בנכס.

עפ"י חוות הדעת, ההשבחה לצמיתות הנובעת מהפרשי שווי בין שני הייעודים, בניכוי הוצאות התאמה, עומדת על סך 282,000 ₪ ועל כן היטל ההשבחה עומד על סך 141,000 ₪.

ב"כ המאשימה עתרו אף לחיוב בכפל אגרות ותשלומי חובה בסך 11,998 ₪.

5.לאחר שעיינה כב' השופטת בחוות הדעת ובחקירת השמאי, לא מצאה, כי ניתן לחייב על פיה בהיטל ההשבחה האמור לה ונימקה היטב את קביעתה זו.(ראה סעיף 14 לגזר הדין).

כמו כן בית משפט לא מצא לנכון לחייב בתשלום אגרות ותשלומי חובה (ראה סעיף 21 לגזר הדין).

באשר לנאשם 1 – המערער, נקבע, בין היתר, כי הוא מחזיק על פי הצהרתו באחת הדירות בשטח של 60 מ"ר בקומת המרתף וכן במשרד בקומת הקרקע. הצהיר כי לעיתים הוא זה שהשתמש בנכס ולאחר מכן השכירו לסטודנט. לא צורף הסכם שכירות ביחס לכל אחת מהיחידות בהן החזיק והצהיר כי דמי השכירות עומדים על 350 $ וכוללים חיוב בגין מים (ראה סעיף 15 לגזר הדין).

בית משפט לקח בחשבון בין היתר, מחד – את העובדה שלמרות שהעבירה בוצעה כבר ב- 2007 וכתב אישום הוגש ב- 2008. ההודאה בעובדות כתב האישום היתה ביום 8/7/09, ולמרות זאת ועד לישיבת הטיעונים לעונש (בשנת 2012) לא הפסיק השימוש החורג. [קיימת מחלוקת אם לאחר מכן הופסק השימוש החורג, אם לאו].

ומאידך – נלקחה בחשבון הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, הצהרת המערער על דמי השכירות (למרות שלא תמך הצהרתו זו במסמך כלשהו), פועלם של הנאשמים בניסיון להכשיר את השימוש החורג וכן בימ"ש התחשב בייעוד המקורי של היחידות מול השימוש שבוצע בפועל ולאור נ/2

בית משפט השית על המערער – הנאשם 1 קנס בסך 60,000 ₪ וכן ניתן צו להפסיק שימוש חורג בנכס.

6.תמצית טענות המערער:

א)סכום הקנס גבוה מאוד. אינו עומד ביחס לעבירה, שכן המערער השכיר רק פעם אחת את המושכר לסטודנט לתקופה של 10 חודשים ובמחיר 350 דולר לחודש.

אין פרופורציה בין הכנסות מדמי שכירות בגין הנכס לבין סכום הקנס. מה עוד, שהנכס הושכר כדי למנוע כניסת פולשים לנכס.