שבתאי נ' אייזנברג ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת להורות על ביצוע בדיקתה החוזרת על ידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה עקב החמרה במצבה של התובעת.

עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: "הפלת"ד"), אשר נגרמו לתובעת בעטיה של תאונה דרכים מיום 18/07/10 (להלן: "התאונה").

ביום 26/12/11 מונה פרופ' מיכה נוימן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה (להלן: "המומחה"). המומחה קבע בחוות דעתו כי לתובעת נותרה נכות זמנית בשיעור של 20% כשמחצית הנכות (10%) הינה בגין התאונה משך חמש שנים עד ליום 12/7/15. בנוסף קבע המומחה כי בתום חמש שנים מיום התאונה מומלץ לבצע בדיקה נוספת על מנת לקבוע אם לתובעת נותרה נכות נפשית קבועה כתוצאה מהתאונה.

ב"כ התובעת עותרת להורות על בדיקתה החוזרת של התובעת על ידי המומחה שכן ישנה החמרה במצבה של התובעת. בבקשתה, טענה ב"כ התובעת, כי מאז בדיקתה של התובעת ביום 6/11/12 על ידי המומחה, חלה החמרה ניכרת במצבה הנפשי של התובעת, וכי היא נזקקה לטיפולים נפשיים ולמפגשים עם פסיכולוגית קלינית ועם פסיכיאטרית.

ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשה מן הטעם שהמומחה קבע לתובעת נכות זמנית עד ליום 12/7/15 ולפיכך אין מקום לבדוק את התובעת עד למועד זה. שכן, ברי כי הבדיקה שתבוצע בתום התקופה תתייחס למצב התובעת בעת הבדיקה בין אם מצבה הוחמר אם לאו.

ברע"א 1360/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסף פוקס ואח', נכתב כי "על דרך הכלל, רק שינויים משמעותיים, הנתמכים בראיות המתאימות, יצדיקו בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי." (הדגשה שלי א.ב.)

כן ראה לעניין זה רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, שם נקבע כי "כאשר לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אותנטי (המותר להמצאה), המתעד את האירועים הרפואיים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך, לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות-דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה." (הדגשה שלי א.ב.)

בעמוד 699 לספרו, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית, כתב המלומד א.ריבלין את הדברים הבאים" "מומחה שנתמנה עשוי להתבקש להמציא חוות דעת משלימה כעבור זמן מהגשת חוות הדעת הראשונה. לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע מצדיק בדיקה חוזרת, ולעיתים, כאשר השינוי אינו משמעותי, ניתן להסתפק בשאלות הבהרה או בחקירה כדי לעמוד על משמעות השינוי." (הדגשה שלי א.ב.)

באשר לבקשת התובעת לבדיקה חוזרת הרי שב"כ הגישה תיעוד רפואי התומך בבקשתה. ראו למשל מסמך מיום 13/01/13 אשר נערך ע"י ד"ר נקש, בו נרשם: "ללא שינוי במצבה. עדיין מאוד אובססיבית סביב הסנטר. שוללת סיוטים בלילה. ישנה בלילות די טוב. תיאבון שמור. שוללת אובדנות. לא ברור אם נוטלת את הלוסטרל במינון שנרשם. לטיפול פסיכולוגי סירבה ללכת". כן ראו מסמך מיום 18/02/13 בו נרשם: "מרגישה שיפור קל במצבה. מסתכלת פחות במראה. פחות בוכה. עם זאת עדיין אובססיבית סביב מראה סנטר. במשך היום מצב רוחה די ירוד. עקב שיפור קל בלבד עם לוסטרל, תוריד לוסטרל נתחיל ויאפקס". כן ראו מסמך מיום 14/04/13 בו נרשם: "לא הגיעה פעם אחרונה לתור שנקבע לה לדבריה החליטה על דעת עצמה לא לקחת תרופות פרט למודל... שוחחתי עם רותי על כך שההיענות שלה לטיפול נמוכה וכי ההחרפה במצבה קשורה באי נטילת התרופות האנטי דיכאוניות".

בענייננו, מעיון במסמכים שהוגשו ובחווה"ד של המומחים מטעם בית המשפט לא עולה כי חל שינוי משמעותי במצבה הבריאותי של התובעת, כזה המלמד על הצורך בביצוע בדיקה חוזרת שכן בלעדיו חוות הדעת אינה שלמה. לתובעת ניתן יומה על ידי מינוי מומחים מטעם בית המשפט והיא אף נבדקה על ידם.

לפיכך, מוצא אני, שלא להיעתר לבקשה שכן לא הוכח בנסיבות הקיימות כי חלה התפתחות רפואית ממשית במצבה הרפואי של התובעת לאחר מועד הכנת חווה"ד.

אולם, על מנת שלא לסתום את הגולל על אפשרותה של התובעת למצות את ההליך המשפטי וקבלת פיצוי בגין נזקי גוף, רשאית היא להפנות אל מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה שאלות הבהרה וזאת תוך 20 יום.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ג, 15 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: