שבצ'נקו נ' עיריית בת ים

פסק דין

על פי כתב התביעה, ביום 1.2.12 הציפו גשמי החורף את מערכות הביוב באזור רחוב דולפין בבת ים וכתוצאה מכך נגרם לרכבה של התובעת נזק רב.

חוות דעת מומחה בתחום המטאורולוגי שהציגה הנתבעת קבעה כי בלילה שבין 31.1-1.2.2012 אכן ירדו באזור בת ים משקעים בכמות העולה על 50 מ"מ וכי כמות כזו צפויה להתרחש אחת ל- 10 שנים. על סמך חוות הדעת האמורה, בצירוף עם תיאור מנגנון הנזק המתואר בחוות הדעת השמאית מטעם התובעת (נזקי הצפה), השתכנעתי כי אירוע ההצפה אכן התרחש כנטען בכתב התביעה.

למען הסדר, אציין במאמר מוסגר כי היקף הנזק שהוסב לרכבה של התובעת הועמד בדו"ח שמאות על סך של 19,189.88 ₪. ואולם יובהר כי סכום זה איננו מענייננו שכן הלה סולק במסגרת תביעת השיבוב שבין מבטחת הרכב של התובעת לבין הנתבעת, וממילא אין הוא נדרש במניין ראשי הנזק שמנתה התובעת בתביעה דנא.

לגופו של עניין, בתובענה דנן עותרת התובעת לפיצוי בסך של 5,942 ₪ בגין ראשי נזק אשר לא כוסו על ידי מבטחתה והינם אלה: הפסד פרמיה בעקבות ביטול הפוליסה; הפסד הנחת העדר תביעות; אובדן מצלמה שהייתה במכונית ועוגמת הנפש בעקבות אי היכולת לשחזר את הצילומים במצלמה; הפסד שני ימי עבודה והפסד הוצאות בגין טיפול שנתי ברכב.

לאחר שעיינתי בדברים נוכחתי כי התובעת לא הציגה כל ראיה לשווין של הפרמיה והנחת היעדר התביעות או להפסד שנגרם בגינן. באשר למצלמה שנטען כי נותרה ברכב וניזוקה, המצלמה עצמה לא הובאה לפניי ולא הוצגה כל ראיה חלופית לכך שאותה מצלמה ניזוקה כתוצאה מחשיפה למים. באשר להפסד ההוצאות בגין הטיפול השנתי שנערך לרכב, בחינת החשבונית שהציגה התובעת מלמדת כי מדובר בטיפול שנתי שנערך ביום 7.12.11, וכלל לא ברורה הזיקה שבינו לבין אירוע ההצפה שהתרחש כחודשיים לאחריו.

באשר להפסד ימי העבודה כתוצאה מן האירוע, התובעת הציגה אישור מעסיק על כך שנעדרה ממקום עבודתה בימים 1.2.12 ו- 5.2.12 וכי הכנסתה הממוצעת היומית הינה 357 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי הפסד ימי העבודה הוכח דיו בשים לב למועד אירוע ההצפה, ועל כן זכאית התובעת לפיצוי בגינו בסך של 714 ₪.

כמו כן הנתבעת תישא בהוצאות הדיון של התובעת בסך של 350 ₪.

כאמור, יתר ראשי הנזק שנתבעו לא הוכחו ועל כן נדחים.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: