שבן נ' סלבי ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 13.7.04 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 2, נהוג ע"י נתבעת 1 ומבוטח ע"י נתבעת 3.

2.התובע עותר לסכומים הבאים:

1.נזק לרכב1,803 ₪

2.שכ"ט שמאי403

3.ריבית והצמדה13

4.הפסד זמן טרחה ועוגמת נפש800

סה"כ3,024 ₪

התובע נסע בכביש עוקף גבעת חן, והגיע לפניה חדה בכביש, ואילו הנתבעת נסעה במרכז הכביש והתנגשה בו.

אין בכביש נתיבים מסומנים. לטענת התובע, לא היה לו שדה ראיה עד שהוא נכנס לפניה.

בחקירתו הנגדית הסכים התובע שלו כל אחד מכלי הרכב היה נוסע בנתיבו לא היתה תאונה כלל.

3.לטענת הנתבעת 1, היא היתה בצד החיצוני של הפניה. "כשהייתי לקראת סיום הפניה וראיתי את רכב התובע מגיע במהירות... ניסיתי לחמוק ולא הצלחתי".

לדבריה, היא היתה במסלול שלה ואילו התובע נכנס למסלולה.

4.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועניינתי במסמכי התיק, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן נימוקיי לכך:

(1)שני הנהגים תרמו תרומה שווה לקרות התאונה, תוך חוסר התחשבות ותשומת לב למה שקורה בכביש.

נסיעה בפניה חדה מחייבת כל נהג לנהוג במשנה זהירות בעיקר כשאין שדה ראיה. שני הנהגים נכשלו במבחן.

(2)באשר לגובה הנזק:

אין בסיס לפצות את התובע עבור הפסד זמן טרחה ועוגמת נפש.

5.אשר על כן, על הנתבעת 3 לשלם לתובע סך של 1,109 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

כל צד ישלם הוצאותיו.