שבירו נ' לנדסמן אלה אסתר ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה של המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") לבטל חיוב בהוצאות משפט שהוטל עליה במסגרת פסיקתה שנחתמה ביום 25.3.2009 ואשר הומצאה לה רק בחודש יולי 2009.

2.עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי המכריז על בעלותם של המבקשים בנכס מקרקעין אותו רכשו מהמשיבה בשנת 1979. המשיבה היתה אמורה להעביר את זכויותיה בנכס על שמם של המבקשים, אך לא עשתה כן. לפיכך הוגשה התביעה. לאחר הגשת התביעה התברר כי גם זכויותיה של המשיבה לא נרשמו על שמה, והיה צורך לאתר ולצרף כמשיבים את הבעלים ההסטוריים. בסופו של דבר, ניתן פסק דין כמבוקש, בהעדר התנגדות של מי מהמשיבים.

3.המשיבה ביקשה לבטל את החיוב בהוצאות משפט. לטענתה, היא לא התנגדה לסעד המבוקש במהלך הישיבה היחידה שנערכה בתיק, ביום 13.2.2008, ולא קיבלה את הבקשות הנוספות והמאוחרות יותר שהגישו המבקשים.

4.המבקשים טוענים כי כל הבקשות המאוחרות יותר נשלחו למשיבה בפקס ובדואר אלקטרוני, והמשיבה אף השיבה על ההודעות שנשלחו אליה.

5.בעלי הדין גלשו לחילופי האשמות מעל ומעבר לנדרש, ולמעשה, העלו טיעונים שכלל אינם רלבנטיים להכרעה בשאלת ההוצאות.

6.מה שרלבנטי לענין החיוב בהוצאות היא העובדה שהמשיבה לא ביצעה את רישום הזכויות על שמם של המבקשים במשך שלושים שנה, למרות שהיתה זו חובתה לטפל בכך. עקב כך, נאלצו המבקשים ליזום הליך משפטי, על העלויות הכרוכות בכך. מאידך, גם המבקשים ישנו על זכויותיהם עשרות שנים, ובכך תרמו למצב שנוצר ולקושי לאתר מסמכים ומשיבים רלבנטיים. כמו כן, יש משמעות לעובדה שמשהוגשה התובענה, המשיבה לא התנגדה לסעד המבוקש, דבר הפועל לזכותה.

אין כל רלבנטיות לשאלה האם המבקשים מסרו או לא מסרו למשיבה את הבקשות הנוספות שהגישו בתיק, משום שהמשיבה לא התנגדה למתן הסעד העיקרי המבוקש על ידם, קרי, רישום הזכויות על שמם.

7.לאחר ששקלתי את השיקולים שפורטו לעיל, מצאתי לנכון להפחית את החיוב בהוצאות משפט שנפסקו לחובתה של המשיבה ביום 25.3.2009. לפיכך, המשיבה תשלם למבקשים הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, במקום החיוב שהוטל עליה ביום 25.3.2009.

8.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: