שביט שלמה נ' יעקב ירון ואח'

פסק דין

כנטען בכתב התביעה ,ביום 26/7/08 אירעה תאונת דרכים בין רכב נהוג בידי הנתבע וקטנוע רכוב ע"י התובע .

התאונה אירעה בצומת הרחובות שבטי ישראל, עם רחוב חנה סנש בהוד השרון , המדובר בצומת T כאשר הנסיעה ברחוב שבטי ישראל , בו נסע התובע היא נסיעה ישר, ואילו רכבו של הנתבע התקרב אל הצומת מרחוב חנה סנש, ,צומת T כאמור, כאשר באפשרותו לפנות ימינה או שמאלה . הנתבע התכוון לפנות שמאלה כאשר לפניו מוצב תמרורו "עצור" נטען כי הנתבע נכנס לצומת ופנה שמאלה ולא כיבד את זכותו של התובע אר נסע ישר בצומת ושני כלי הרכב התנגשו , חזית הקטנוע בגלגל קדמית מאלי ברכב הנתבע .

הנתבעים אינם חולקים על תיאור תאונה כפי שפורטה בכתב התביעה , הנתבעים 1-ו-3 לא הגישו כתבי הגנה והדיון התקיים בהעדרם. הנתבע 2 הגישה כתב הגנה ועיקר טענותיה בו הוא כי התאונה מבוימת

עלי להקדים ולומר כי מטענות ההגנה של הנתבעת 2 לא ברורה לי כלל מהות טענת הביום של הנתבעת 2 . האם הכוונה לכך כי לא היתה תאונה כלל ועיקר בין שני כלי הרכב, או שאירוע התאונה בוים בצורה שתטיל את האחריות לאירועה על מי מהנתבעים, בהסכמתם, כדי שנהג ברכב התובע יזכה בפיצוי שאינו מגיע לו . . נראה לי כי גם הנתבעת 2 אינה יודעת בדיוק , באיזה אופן בוימה אם בוימה התאונה .

מטעם הצדדים העיד התובע לעצמו . התובע תיאר את מהלך התרחשות התאונה , ואמר כי באחת הסמטאות , הבחור השני יצא ולא עצר בעצור ,התובע ניסה לבלום כמה שיכול , אך נכנס בו בגלגל קדמי שמאלי.

עיקר חקירתה הנגדית של באת כוח הנתבעת 2 התמקדה באמינות דבריו של התובע לעניין אמיתות אירוע התאונה , והיתה מונחית ע"י טענת הנתבעת 2 לביום התאונה . מעט מאד נשאל על אירוע התאונה גופא ועל נסיבותיה .

התובע נשאל מאיזה מרחק ראה את הנתבע יוצא מהרחב ונכנס לצומת והוא ענה " הייתי במרחק 50-100 מטר , ראיתי אותו וציפיתי ממנו שהוא יעצור , הוא היה כמעטי בתוך הצומת ".

מתשובה זו ניתן ללמוד כי התובע ראה את רכב הנתבע ממרחק של בין 50-ל100 מטר כשהוא כבר יוצא מקו העצירה ונכנס אל תוך הצומת .

כמו כן נשאל התובע " איפה הוא היה ביחס לקו העצירה " ענה " מעבר לקו העצירה. זה קרה בלילה "

מסתבר כי התובע אף כי ראה את רכבו של הנתבע בתוך הצומת, הוא לא עשה דבר על מנת לבלום את רכבו , עד כדי עצירה כדי לנסות למנוע התנגשות . ובגין כך ברור שהוא נושא בחלק מהאחריות לתאונה

כמו כן העיד מטעם התובע , הנתבע מספר 3 מר יניב יעקב

הנתבע 3 מעיד ואומר כי התאונה הייתה ברחוב חנה סנש , רציתי לפנות שמאלה, לרחוב שבטי ישראל קצת גלשתי ומר שלמה בא ונכנס בי ברכב. הוא נכנס לי בחלק הקדמי שמאלי

העד הכחיש כי נגרם לרכבו נזק כלשהוא , ותירץ זאת בכך שהפגיעה היתה בגלגל קדמי שמאלי , אך אישר כי היתה לו גם מעיכה בכנף קדמית שמאלית.

בעדותו של הנתבע 3 נשמע היסוס וחוסר בטחון ביחס למקום הפגיעה ברכבו, והוא טען כי הכנף הקדמית שמלאית נפגעה רק אחרי שבאת כוח הנתבעת 2 הפנתה אליו שאלה בענין .

כמו כן הנתבע 3 לא המציא תמונה של הנזק שנגרם ברכב שלו .

הנתבע 3 טען כי מסר הודעה לחברת הביטוח שלו, הנתבעת 2. הנתבע לא הציגה את ההודעה במהלך הבאת הראיות מטעמה ולא צירפה אותה לכתב ההגנה .

לא בא כוח התובע ולא מי מהנתבעים 1ו-3 לא בקשו מבאת כוח הנתבעת 2 להציג את ההודעה שנטען כי הנתבע 3 מסר. כדי לאמת את גרסאותיהם . לא הוכח כי הנתבע 3 מסר הודעה לנתבעת 2 בזמן אמת או בכלל על אירוע התאונה .

יצוין כי הנתבע 3 , לא שיתף פעולה עם הנתבעת 2 על מנת להדוף את תביעת התובע , או להקטין עד כמה שאפשר את התשלום לתובע, ובמקום זאת הנתבעת 3 בא והעיד לטובת התובע כנגד המבטחת שלו .