שביט נ' יואל

החלטה

1.בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת שהוגשה ביום 15.5.12. באותו יום ניתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים אשר התקיים ביום 21.5.12. באותו דיון נשמעו עדויות הצדדים, חקירותיהם וסיכומיהם.

2.אינני מוצאת לנכון לחזור על כל הטענות ואתייחס לעניינים העיקריים בלבד.

3.המבקשת עברה לגור בקיבוץ דגניה ב' בשנת 2010, שם הכירה את המשיב, וטוענת כי מאז ההיכרות, ומאז שהתנהגה אליו בצורה מנומסת וידידותית הוא התחיל להטריד אותה בטלפונים, בפתקים ומכתבים, בהודעות טלפוניות, וגם לאחר שעברה מקיבוץ דגניה ב' למושבת כנרת הדבר נמשך על אף דרישותיה של המבקשת להפסיק כל קשר איתה, ועל אף פניות הוריה וידידה אל המשיב להרפות ממנה.

4.טענת המשיב הייתה כי הוא אכן היה מעוניין בקשר איתה, כי היא הייתה ידידותית, הזמינה אותו לארוחת ערב, הסכימה להיפגש איתו מספר פעמים, ואולי הוא הבין לא נכון את כוונותיה של המבקשת.

5.לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי, שוכנעתי כי בתחילת הקשר ביניהם אכן המבקשת הפגינה ידידות כלפי המשיב ואולי אף ידידות יתר, בעת שהסכימה להיפגש איתו מספר פעמים, בעת שהסכימה כי יתלווה אליה למספר סידורים, בעת שהזמינה אותו לארוחת ערב בביתה והסכימה לצאת איתו באור הירח למצפה הוד, וניהלה איתו שיחות על עניינים אישיים.

נראה כי בתחילת הקשר המבקשת יתכן ואותתה למשיב איתותים שיכולים להתפרש כעניין בקשר אישי, או הסכמה לקשר אישי, ועל סמך איתותים אלו פיתח המשיב ציפיות כלפי המבקשת, ציפיות שהיו לגיטימיות באותו פרק זמן.

6.יחד עם זאת, בשלב מסוים הבהירה המבקשת למשיב באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אינה מעוניינת בקשר איתו, לא קשר אינטימי ולא כל קשר אחר, ביקשה ממנו להתרחק ממנה ולהימנע מלהתקשר אליה או לשלוח לו הודעות, הורי המבקשת אף הם פנו בדרישות ואף בצעקות למשיב שלא יתקרב יותר למבקשת, וגם ידידה של המבקשת, שהעיד במהלך הדיון בפניי, גם הוא פנה באופן אישי למשיב וביקש ממנו לחדול מליצור קשר עם המבקשת. משהמשיך המשיב בניסיונותיו ליצור קשר עם המבקשת, ומשעקב אחר תמונותיה בפייסבוק או בכל אתר אחר, לאחר כל הפניות והדרישות דלעיל, הפכו פניותיו להטרדה מאיימת כנגד המבקשת. היה על המשיב באותו שלב להבין ולהפנים כי המבקשת אינה מעוניינת בכל קשר איתו, והיה עליו להישמע לדרישותיה ולחדול מניסיונותיו לפתח איתה כל קשר. משלא עשה כן, הטריד בכך את המבקשת באופן המצדיק את מתן הצו נגדו.

6.בנסיבות אלו, אני משאירה את הצו שניתן ביום 15.5.12 על כנו, והוא יישאר בתוקף עד יום 14.8.12.

המשיב באמצעות באת כוחו ישלם למבקשת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: