שביט נ' איזמירלי

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעת ארעה התאונה ביום 12.1.10 בשעה שפנתה עם רכבה בצומת למופע אור ירוק ואילו הנתבעת התפרצה באותה עת לצומת במופע אור אדום, פגעה ברכבה וגרמה לנזקים.

לטענת הנתבעת היתה זו התובעת אשר התפרצה לצומת במופע אור אדום ופגעה ברכבה של הנתבעת בחלקו האחורי עד כי גרמה לרכב הנתבעת לסטות למעקה הבטיחות תוך שנגרם לרכב הנתבע נזק רב עד כדי אובדן כללי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן טעמיי.

התובעת הציגה בפני תמונות של רכבה אשר צולמו בסמוך לאירוע התאונה. תמונות אלו תומכות בגרסתה.

מאידך, טענה הנתבעת כי הפגיעה ברכבה היתה בחלק האחורי.

לא ברור כיצד במקום שבו אין חולק כי הרכבים הגיעו זה מול זה, ורכב התובעת החל בפנייה שמאלה, ייפגע רכב הנתבעת מאחור.

זאת ועוד, הנתבעת לא תמכה טענותיה ולו בראייה בודדת.

למעט כתב הגנה בין עמוד אחד, לא הוצג דבר.

הדעת נותנת כי במקום שבו נטען לאובדן כללי של הרכב, תהא בידי הנתבעת חוות דעת שמאית ממנה ניתן יהיה להסיק מהם הנזקים ומקום הפגיעות כאשר נלוות לאותה חוות דעת תמונות.

אילו הוצגו בפני תמונות, ניתן היה לכאורה לראות האם אכן קיימת פגיעה בחלק האחורי של רכב הנתבעת, אם לאו. כאמור בפני לא הוצגה כל חוות דעת או תמונות של הרכב.

בדיון התברר כי למקום התאונה (הגם לאחר התאונה עצמה), הגיעו בעלה של הנתבעת כמו גם לקוחה של הנתבעת.

הללו יכלו, לכל הפחות, להעיד את מקום הנזקים. עובדת העדר התייצבותם, עומדת לחובתה של הנתבעת.

מאידך, לדיון התייצב בעלה של התובעת, אשר העיד בפני כי לחלקו האחורי של רכב הנתבעת, לא נגרם כל נזק. מצאתי את עדותו של עד זה בפני כמהימנה, במקום שבו לא ניסה להעיד אלא ביחס לנתונים בהם צפה ולשיחה לה היה עד.

זאת ועוד, טענה הנתבעת בפני כי נסעה במהירות "רגילה" ובכל מקרה לא היה מדובר במהירות גבוהה. תמוהה בעיני טענתה זו של הנתבעת במקום שבו לצד אותה עדות נטען כי עקב התאונה "נזרק" רכבה לכיוון מעקה הבטיחות תוך שהיא עוברת שלושה נתיבי נסיעה. הדעת נותנת כי במקום שבו היתה הנתבעת נוסעת במהירות נמוכה, לא היה מתרחש הנזק כפי שתואר על ידה.

זאת ועוד לשיטתי אילו היתה זו התובעת שנוסעת במהירות מופרזת, סביר כי היקף הנזק שנגרמו לרכבה שלה היה גדול מזה הנחזה בתמונות שצורפו לעיוני.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסתה של התובעת לדחות את גרסתה של הנתבעת באשר לדרך התרחשות התאונה.

במקום שבו כשלה הנתבעת בדרך כניסתה לצומת, שהרי עליה לשאת בנזקיה של התובעת עקב מעשיה ומחדליה.

באשר לנזקים שהרי התובעת צירפה לעיוני אישור הפסדים מחב' הביטוח ביחס לקיזוז גובה סכום השתתפות עצמית ביחס לנזק וביחס לירידת הערך, קיזוז כינון פוליסה ואובדן הנחת העדר תביעות.