שבח נ' עיריית תל אביב יפו

פסק דין

רקע

בפניי מונחת תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף אותה הגיש מר אליעזר שבח יליד שנת 1946 (להלן "התובע") כאשר לטענתו בתאריך 30.01.11 בעת הליכתו ברחוב אנטוקולסקי מעד ונפל בעקבות שיבוש בריצוף המדרכה (להלן "המפגע") וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות בגופו (להלן "התאונה").

התביעה הוגשה כנגד עיריית תל אביב יפו (להלן "הנתבעת") – בהיותה הרשות המקומית הממונה והאחראית על תקינות השטחים הציבוריים המוניציפאלי של העיר תל אביב - יפו.

בפניי עלו להעיד התובע, מר משה שבח אחיינו של התובע, ומר משה שבח בנו של התובע, וכן מר אייל חכים (להלן "מר חכים") המשמש בתפקיד רכז תביעות ביחידת אחזקת דרכים בעיריית תל אביב.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי במסמכים שבתיק, בתמונות מזירת האירוע, ושקלתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, שוכנעתי שיש מקום לדחות את התביעה, והכל לפי המפורט להלן.

טענות הצדדים

התביעה ייחסה לעירייה, אחריות בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה. לטענת התביעה, רשלנות הנתבעת באה לידי ביטוי בכך שלמרות היות המדרכה חסרה מרצפה העירייה לא פעלה על מנת להסיר את המפגע, ולא הזהירה מפני סכנתו האפשרית, לא דאגה לבטיחות המדרכה ולא תחזקה אותה כראוי.

כמוכן טען ב"כ התובע המלומד, כי אי הסרת המפגע עולה כדי הפרת החובה החקוקה כפי שנחקקה בפקודת העיריות [נוסח חדש], ובחוק התכנון והבניה תשכ"ה- 1965, ובחוק הבטיחות במקומות ציבוריים תשכ"ב- 1962.

בנוסף טען ב"כ התובע המלומד כי לאור העובדה, שהתובע נפל כתוצאה מאותו מפגע ונגרמו לו נזקים פיזיים ונפשיים, יש לחייב את העירייה בפיצויי התובע על אותו נזק.

לטענת התובע מהתמונות שצורפו ניתן לראות בבירור את חומרת המפגע ופוטנציאל הסכנה הטמונה בו.

מאידך הנתבעת הכחישה את טענות התובע, את עצם אחריותה לאירוע ואת הנזקים הנטענים.

ראשית, כיוון שהמדובר במקרה טריוויאלי של נפילה כתוצאה מאיבוד שווי משקל, ביום שהיה גשום (ולשם כך גם הוגשה תעודת עובד ציבור של השירות למטרולוגיה) ועל כן אין לעירייה כל שליטה ואחריות בגין האירוע הנטען.

שנית, עצם האירוע מוכחש. לא הובאו לבית המשפט עדויות חיצוניות – על אף שכנראה היו עדים לאירוע – מלבד עדותו של התובע, שמסר גרסאות שונות וסותרות, כאשר בעדותו טען התובע כי פונה ישירות ממקום התאונה לחדר המיון ע"י בנו, אך בתצהיר התשובות לשאלון שהגיש בסע' 97 מסר גרסה שונה מזו, שתחילה נלקח לביתו של בנו ע"י עוברי אורח ורק לאחר מכן פונה לחדר המיון. זאת ועוד, התובע ובנו טענו כי הם אלו שצילמו את התמונות מספר ימים אחרי התאונה, לאחר מכן שונתה הגרסה שבכלל היה זה אחיינו שצילם התמונות. יתירה מזו אף אם נניח כי התמונות צולמו לאחר האירוע וגם אם ניקח בחשבון שהתמונות משקפות נאמנה את מיקום הנפילה, אין המדובר בבור מסוכן, וכל מה שמשתקף מהתמונות, ממבטו של האדם הסביר, הוא הפרש גובה מינימאלי.

שלישית,  לעירייה מנגנון מסודר של פיקוח. משמודיעים לעירייה על מפגע, המפגע מתוקן במסגרת מנגנון הפיקוח והתיקונים של העירייה, ובנדוננו הוזמן מר חכים פעמיים לאזור המפגע הנטען וקבע כי לא נמצא שום מפגע המצריך תיקון.

דיון והכרעה:

מטעם התביעה שמעתי את עדותו של התובע, של בנו ושל אחיינו ומטעם הנתבעת את עדותו של מר חכים. כן עיינתי בתמונות אשר הוגשו מבעוד יום לתיק ביהמ"ש וכן במוצגים ת/1 שהוגשו במועד הדיון.

ב"כ התובע המלומד ניסה להסביר את הסתירות בעדותו ובגרסאותיו של התובע בעובדה של בעיות תקשורת בין התובע ועדיו לעורכי הדין שטיפלו בתיק.

אינני סבור שיש בכך די בכדי להסביר את הסתירות והליקויים בעדות התובע לעומת האמור בתצהיר תשובות לשאלון למשל.

לעומת זאת, מר חכים עשה עלי רושם של בעל מקצוע מיומן, מנוסה ומהימן מאוד. בחקירתו הנגדית לא הופרך האמור בתצהירו ובמיוחד בסעיף 4 שבו.