שבח נ' בועז

פסק דין

בפני בקשת רשות להתגונן, שהגיש המבקש, כנגד תביעת המשיב לקבלת שכר טירחה.

אין חולק כי המשיב ייצג את המבקש, הן בהליכים בפני המוסד לביטוח לאומי, והן בהליכים למול חברת הביטוח "איילון", בגין תאונת דרכים שעבר המבקש.

הפכתי והפכתי בבקשת המבקש, ולא מצאתי בה כל עילת הגנה המצדיקה רשות להתגונן.

ככל שסבור המבקש כי עומדת לו טענת קיזוז בשל התרשלות שהתרשל לשיטתו המשיב בייצוגו – היה עליו להתכבד ולפרט את טענתו, להבהיר מהו הנזק שנגרם לו, לכמתו ולפרוש טענתו, משל היה זה כתב תביעה מטעמו בסוגיית הרשלנות.

פירוט כאמור לא מצאתי בבקשה, וכל טענות המבקש בעניין נזק שנגרם לו, לא נטענו אלא בעלמא.

המבקש לא כימת את הנזקים, לא הבהיר הכיצד לשיטתו נגרמו, לא פירט הטענה כי המשיב התרשל בעבודתו, ולא ביסס טענה זו, לרבות פירוט הפעולות שלשיטתו היה על המשיב לבצע (לו התנהל כעורך דין סביר בנסיבות עניינו) ולא בוצעו כנדרש או בוצעו אחרת, ובאיזה אופן, ולמעשה מדובר בטענה כללית וסתמית.

גם הטענה שהיחס לו זכה המבקש מאת המשיב היה משפיל או בלתי מתחשב, אין בה כדי להוות הגנה כנגד התובענה, ואין בה כדי להצדיק שלילת זכותו של המשיב לקבלת שכר טירחה עבור שירות שנתן.

אוסיף ואציין, כי המבקש טען, בחצי פה, שהוא איננו יודע קרוא וכתוב בעברית ועל כן לא ידע מהו ההסכם שבין הצדדים בנוגע לשכר הטרחה ואין הוא מחייב אותו, אלא שגם טענה זו אינה יכולה לעמוד לו כהגנה כנגד התובענה, שכן, אף לשיטתו, הוסבר לו מהם תנאי ההסכם בע"פ, וכפי שעולה מחקירתו נעשו הדברים במועד החתמתו על גבי הסכם שכר הטירחה, והוא לא הוחתם על ידי מי שאינו עוה"ד מיופה הכח מטעמו, כפי שנטען תחילה בתצהירו.

משהובהרו לו הדברים בעל פה, אין בעובדה שהוא איננו יודע קרוא וכתוב בעברית, כדי לשלול במשהו מתוקפו של הסכם שכר הטירחה, עליו חתם ביודעין.

נראה, כפי שנאמר בסיכומי המשיב, כי כל טענתו של המבקש הינה כי התוצאה אליה הצליח להגיע המשיב למענו, אינה עומדת בציפיותיו. חוששני כי טענה זו אינה יכולה לשמש הגנה כנגד התובענה, ושכר הטירחה וההוצאות, הנתבעים כאן, נגזרים ישירות מן התוצאות אליהן הצליח המשיב להגיע.

למעלה מן הצורך אציין, כי משהסכם שכר הטירחה קובע ששכר טירחתו של המשיב ייגזר מתוצאות ההליך, חזקה על המשיב ששאף להגיע לתוצאה המקסימלית, ועל כן חזקה כי לו יכול היה - היה פועל למיקסום הפיצוי, על מנת שיוכל להינות משכר טירחה גבוה, ואין להניח שפעל לקבלת פיצוי נמוך, בניגוד לחובה המוטלת עליו כלפי המבקש, שכן ממילא היה הדבר פועל לרעתו.

מכל האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקש במלוא סכום התביעה.

למעלה משורת הדין ונוכח מצבו הכלכלי הנחזה של המבקש, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסה"ד לצדדים.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: