שבח ואח' נ' אלבז

החלטה

עניינה של בקשה זו סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית-דין ובטענה לקיומו של השתק פלוגתא/עילה נוכח החלטה קודמת שניתנה בהליך למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

לטענת הנתבעת, במסגרת תביעה זו חוזרים התובעים על טענותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בבקשתם למתן צו למניעת הטרדה מאיימת בבית-משפט השלום בקריות, בפני כבוד השופטת פנינה לוקיץ' (הט 4374-03-10, להלן: "ההליך הקודם").

אומר כבר עתה כי דין הבקשה להידחות שכן בניגוד לטענת הנתבעת לפיה במסגרת ההליך הקודם נידונו טענות התובעים כנגדה (סעיף 6 לבקשה), שהרי לא נערך כל דיון עובדתי והצו ניתן בהסכמה.

לשון הצו מיום 09.03.10, כדלקמן:

"1. לאחר עיון בבקשה על נספחיה ושמיעת הצדדים בפני היום ובהסכמת הצדדים, אני נותנת צו הדדי האוסר על שני הצדדים לבקשה:

...

3. הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 6 חודשים מהיום.".

ארחיב ואומר כי בפסיקה נדונה השאלה האם ממצאים שנקבעו בהחלטה שניתנה בבקשה למתן צו על-פי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001, יכולים להוות השתק פלוגתא בתביעה אזרחית המוגשת באותו עניין?

מצאתי בפסיקה דעות לכאן ולכאן.

מחד, ישנם שופטים הגורסים כי הממצאים אשר נקבעו במסגרת מתן צו למניעת הטרדה מאיימת, סותמים את הגולל על הדיון בתביעה האזרחית. ראה למשל החלטתה של כבוד השופטת עדי חן ברק בתא 8571-10-08 אלי סלטי נ' אריה גורין (09.02.2010, פורסם בנבו):

"16.הרציונאל העומד בבסיס דוקטרינת מעשה בית דין הינו סופיות הדיון ומניעת כפל התדיינות: "מאחורי כלל מעשה בית דין, על שני ענפיו, עומד הרעיון של סופיות הדיון, (...) המיועד לשים קץ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדתו של בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק" (ראה בספרה של נ.זלצמן דלעיל, עמ' 12).

במקרה דנן הכריעו שתי ערכאות בשאלת הפגיעה בפרטיות המבקש, ומכאן שיש לראות בקביעות שנקבעו השתק פלוגתא גם לצורך התביעה דנן. כמובן שהקביעות העובדתיות שנקבעו יפות הן רק ביחס למועדים הספציפיים ובהיקף בו נקבעו.

17.מעבר לאמור לעיל יש לציין כי הליך ע"פ חוק למניעת הטרדה מאיימת, הינו הליך שניתן לומר עליו כי הוא "דומה" יותר להליך פלילי מאשר להליך אזרחי, ומכאן שיתכן כי נטל ההוכחה הנדרש בו הינו ברף גבוה יותר. ראה בענין זה האמור בע"א (נצרת) 1215/06 עבוד נ' פאתנה ניתן ביום 12/4/07: "נטל ההוכחה בענין חוק למניעת הטרדה מאיימת הינו לפחות כפי הנטל ההוכחה המוטל על צדדים בסכסוך אזרחי "רגיל".

ואולם גם ללא קביעת מסמרות בענין נטל הוכחה הנדרש בהליך הטרדה מאיימת, הרי שדי כי נקבעו ממצאים ביחס להתנהלות המשיב ביחס למבקש כאמור לעיל, כדי לקבוע קיומו של השתק פלוגתא בענין. ". (ההדגשות במקור – ש.ש.).

כן ראה את החלטתו של כבוד השופט אלון אינפלד, בבית המשפט לתביעות קטנות, בבשא (ק"ג) 102/09 ‏ ‏מזל (מרסל) אריאן נ' לוגסי אמיל (30.03.2009, פורסם בנבו):

"

כתב תביעתו הנוכחי של המשיב פותח בפירוט נרחב ומקיף של נימוקי תביעתו. בראשית, אכן מעלה המשיב כנימוק לתביעה את אותה בקשה בהקשר להטרדה מאיימת אשר נדונה בפני הש' חיימוביץ, שכאמור קיים בגינה "השתק עילה".

יחד עם זאת, בהמשך כתב התביעה, טוען המשיב שתלונות נוספות ואחרות שהוגשו על ידי המבקשת כנגדו במשטרה, בעקבותיהן נפתחו כנגדו תיקים פליליים ואף נחקר תחת אזהרה והתיקים נסגרו לבסוף. התובע טוען כי נגרם לו נזק בשל תלונות אלה, שהן, לשיטתו, תלונות שווא. טענות אלו, חדשות הן ואין להן כל אזכור בתביעות שנדונו כבר.

ייתכן שבמסגרת מכלול טענות הצדדים אחד כנגד השנייה ולהיפך, טעתה המבקשת לחשוב כי נדונו כלל תלונותיו של המשיב וכי פסק הדין שניתן, סתם את הגולל על הפרשה כולה. אך, בחינה דקדקנית של כתב התביעה בתיק זה מצביעה כאמור על טענות נוספות של המשיב אשר טרם נדונו בפני בית המשפט.