שבאט נ' מועצה מקומית נחף ואח'

החלטה

1.לפני בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, על מנת שיחווה דעתו באשר לנזקיה מהאירוע נשוא התביעה.

2.התובעת הגישה תביעת נזיקין בגין נזק שנגרם לה, לטענתה, עקב נפילה בשל מפגע בכביש בשטח המועצה המקומית נחף, היא הנתבעת 1. לפי הנטען בכתב התביעה, הכביש עשוי בצורה בלתי מקצועית ויש בו ליקויים ממשיים. עוד נטען כי בכביש זורמים מי שופכין והוא רצוף בורות, שבאחד מהם נתקלה התובעת בעת הליכתה. לפי הנטען בכתב התביעה, נגרם לתובעת שבר בכף יד שמאל.

3.לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית. התובעת מבקשת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית, בשל מצבה הכלכלי הקשה ומשיהיה זה קשה עבורה לשלם עבור חוות דעת, ומאחר שברור על-פני הדברים שנגרמה לה נכות רפואית נוכח מהות הפגיעה.

4.הנתבעות, מנגד, מתנגדות לבקשה, בטענה כי לא מתקיימות במקרה זה הנסיבות החריגות העשויות להצדיק לפטור תובע בתביעה בגין נזקי גוף מחובתו לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. לעניין זה טוענות הנתבעות, כי בתיק קיימת שאלה קשה ביותר במישור האחריות, בשל גרסאות שונות שמסרה המבקשת. עוד נטען כי המבקשת לא פרשה תשתית מפורטת המצביעה על חוסר יכולת לשלם עבור חוות דעת או להשיג המימון ממקורות כלשהם.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו, אני מחליטה לדחות את הבקשה, מהנימוקים שלהלן.

6.על-פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מקום בו רוצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, שומה עליו לצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה רפואי. לצד זאת, קובעת התקנה כי בית המשפט מוסמך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת כאמור. בפסיקה הודגש כי מתן פטור מהגשת חוות דעת הינו בגדר היוצא מהכלל, שיש לאפשרו בנסיבות חריגות בלבד. ראו לעניין זה דברי כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין ברע"א 4928/11יאיר תותיה ואח נ' חיר מובדא ואח' (26.12.2011), לא פורסם:

"הכלל הוא כי בעל-דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה, נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). זו צריכה להיות נקודת המוצא. תקנות סדר הדין האזרחי מטילות על בעל הדין הרוצה להוכיח עניין שברפואה את החובה לתמוך את כתב טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. אשר לבית המשפט, אל לו לעשות עצמו "כעורכי הדיינין" (משנה אבות, א, ח) ולגרום להצגת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ובכך להסיר מבעל הדין את החובה המוטלת עליו, אלא בהתקיים אותן נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור לבעל הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט."

עוד נפסק לעניין זה, כי הטוען להתקיימות החריג "... נושא בנטל כבד, להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד" (רע"א 5793/10הרשות הפלסטינית ואח' נ' עזבון המנוחה רחל שבו "ל ואח' (27.12.10) (לא פורסם). ההלכה בעניין זה סוכמה לאחרונה ההחלטה ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח' נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ואח', (פורסם במאגרים), וברע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה ואח, (פורסם במאגרים). בעניין האחרון צויין על-ידי כב' השופט זילברטל כדלקמן:

"לא לחינם הגביל המחוקק את האפשרות למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בצירוף פטור מהגשת חוות דעת מטעם התובע, רק למקרים יוצאי דופן. מינויו של מומחה מטעם בית המשפט חלף חוות דעת שעל התובע להגיש הוא צעד חריג, סטייה משיטת המשפט האדברסארית הנהוגה במחוזותינו, וטומן בחובו בעייתיות אינהרנטית, סיכון וחוסר בהירות, וחסרונות אפשריים לכל אחד מן הצדדים להליך. הנתבע עלול להיפגע מכך שהתובע זוכה "לסיוע" מבית המשפט בהוכחת תביעתו (בדרך של מינוי מומחה אובייקטיבי מטעמו של בית המשפט), בניגוד לכלל הבסיסי של "המוציא מחברו עליו הראיה". לפיכך, מעבר לכך שנדרש מן התובע "טעם מיוחד" (חסרון הכיס בענייננו, עליו אין מחלוקת), עליו גם להראות כי תביעתו אינה תביעת סרק, וכי "יש בה משהו", טענה ממשית וברורה שיכולה, באופן לכאורי ובאם תיתמך על ידי חוות דעתו של מומחה רפואי, לבסס את תביעתו".

7.על רקע העקרונות האמורים, אבחן את הבקשה לפני.

8.בענייננו, נטען על-ידי התובעת כי בשל מצבה הכלכלי יהיה זה קשה עבורה לשלם עבור חוות דעת מומחה. על-פי תצהיר המבקשת והמסמכים שצורפו לו, המבקשת מקבלת גמלת שאירים הכוללת השלמת הכנסה בסך 2,645 ₪. דף ריכוז פעולות מבנק הדואר שצורף איננו מצביע על הכנסות נוספות. המבקשת הצהירה כי אין לה הכנסה מעבודה או תוכניות חסכון/קופות גמל, וכי אין לה נכסים זולת בית המגורים בכפר נחף הרשומה על שמה, ובנותיה נשואות. עוד הצהירה כי לא עלה בידה לגייס את הסכום הנדרש.

9.הנתונים שצרפה התובעת מצביעים לכאורה על מצב כלכלי לא קל. עם זאת, אינני סבורה כי די בכך כדי להוות טעם מיוחד המצדיק פטור מהגשת חוות דעת רפואית בנתוני המקרה דנן.

10.ראשית, לא שוכנעתי בדבר קיומה של מניעה מצד המבקשת לשלם עובר חוות דעת אורתופדית לעניין הנזק שנטען שנגרם לה, להבדיל מההכבדה הכרוכה בכך. טענותיה בדבר ניסיונות לגיוס הסכום נטענו בתצהיר באופן כוללני ביותר ולא מפורט, כאשר לא ברור אילו ניסיונות נעשו בהקשר זה ומדוע הם לא עלו יפה.

11.שנית, ואף אם נאמר כי קיימת מניעות כלכלית, יש לבחון הבקשה בין היתר על רקע נתוני התביעה כפי שהוגשה. ענייננו בתביעה נזיקית בגין טענה למפגע ברחוב. המפגע הנטען עצמו לא ברור בשלב זה, לא מהתיאור בתביעה ולא מהתמונות שצורפו, ומכל מקום על התובעת הנטל להוכיח כי נפגעה כתוצאה ממנו. המסמכים שצורפו לכתב התביעה הם דלים ביותר, מבלי שהוגש דו"ח חדר מיון או מסמך רפואי אחר מיום האירוע הנטען. במסמך ההפנייה המאוחר של קופת החולים שצורף לכתב התביעה מצויינת נפילה וחבלה, ללא פירוט נוסף בקשר לנסיבות הנפילה, ומצויין חשד לשבר. מעבר לכך אין כל תיעוד מצורף בדבר הגרסה בסמוך למועד האירוע, ואילו הנתבעת טוענת לחומר חקירה הכולל גרסאות שונות. כאמור, המסמוך הרפואי שצורף הוא דל ואיננו מלמד על מהות הפגיעה/חומרתה. בנסיבות אלה, ובהיבט של בחינת מאפייני ונתוני התביעה, אין מדובר במקרה המצדיק את הפטור המבוקש.

11.נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

12.ניתנת אורכה לתובעת להגשת חוות דעת בתוך 90 ימים.

13. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

14.אני קובעת את התיק לישיבת קדם משפט ליום 3.12.13 בשעה 9:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.